תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 136:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא קָנָה לוֹקֵחַ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קָנָה לוֹקֵחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קָנָה לוֹקֵחַ – קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קָנָה לוֹקֵחַ – קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. וְהָא אִיפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא! דְּאִיתְּמַר: הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְפֵירוֹת – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵבִיא וְקוֹרֵא. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מֵבִיא, וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵבִיא וְקוֹרֵא – קָסָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא – קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי! אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, הָכָא אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: אַבָּא לְגַבֵּי בְּרֵיהּ אַחוֹלֵי אַחֵיל, קָא מַשְׁמַע לַן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, הָכָא אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: כֹּל לְגַבֵּי נַפְשֵׁיהּ, אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם בְּרֵיהּ, נַפְשֵׁיהּ עֲדִיפָא לֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: ״נְכָסַי לְךָ, וְאַחֲרֶיךָ יִירַשׁ פְּלוֹנִי, וְאַחֲרָיו יִירַשׁ פְּלוֹנִי״ – מֵת רִאשׁוֹן, קָנָה שֵׁנִי. מֵת שֵׁנִי, קָנָה שְׁלִישִׁי. מֵת שֵׁנִי בְּחַיֵּי רִאשׁוֹן – יַחְזְרוּ נְכָסִים לְיוֹרְשֵׁי רִאשׁוֹן. וְאִם אִיתָא, לְיוֹרְשֵׁי נוֹתֵן מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: כְּבָר תַּרְגְּמַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא בְּבָבֶל: ״אַחֲרֶיךָ״ שָׁאנֵי. וְכֵן רָמֵי רַבָּה בַּר רַב הוּנָא קַמֵּיהּ דְּרַב, וְאָמַר: ״אַחֲרֶיךָ״ שָׁאנֵי. וְהָתַנְיָא: יַחְזְרוּ לְיוֹרְשֵׁי נוֹתֵן!