תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 154:

בִּשְׁלָמָא לְדִידִי – דְּאָמֵינָא רְאָיָה בְּעֵדִים; כֵּיוָן דְּאָמַר לְלָקוֹחוֹת: ״אַיְיתוֹ עֵדִים״, וְלָא אַשְׁכַּחוּ, הַיְינוּ דְּקָא אֲתוֹ וַאֲמַרוּ לֵיהּ: מַהוּ לְבוֹדְקוֹ. אֶלָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ: רְאָיָה בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר, לְמָה לְהוּ לְבוֹדְקוֹ? לְקַיְּימוּ שְׁטָרַיְיהוּ, וְלוֹקְמוּ בְּנִכְסֵי! מִי סָבְרַתְּ נִכְסֵי בְּחֶזְקַת בְּנֵי מִשְׁפָּחָה קָיְימִי – וְקָא אָתוּ לָקוֹחוֹת וּמְעַרְעֲרִי? נִכְסֵי בְּחֶזְקַת לָקוֹחוֹת קָיְימִי – וְקָא אָתוּ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וְקָא מְעַרְעֲרִי! הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָאָמַר לְהוּ: אִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְנַוְּולוֹ, וְאִישְׁתִּיקוּ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּנֵי מִשְׁפָּחָה קָא מְעַרְעֲרִי, מִשּׁוּם הָכִי אִישְׁתִּיקוּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָקוֹחוֹת קָא מְעַרְעֲרִי, אַמַּאי שָׁתְקִי? לֵימְרוּ לֵיהּ: אֲנַן זוּזֵי יָהֲבִינַן לֵיהּ, לִינַּוַול וְלִינַּוַּול! אִי מִשּׁוּם הָא – לָא אִירְיָא; הָכִי קָאָמַר לְהוּ: חֲדָא, דְּאִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְנַוְּולוֹ. וְעוֹד, וְכִי תֵּימְרוּ זוּזֵי שְׁקַל – לִינַּוַול וְלִינַּוַּול; סִימָנִים עֲשׂוּיִין לְהִשְׁתַּנּוֹת לְאַחַר מִיתָה. תָּא שְׁמַע: שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן, זוֹ שֶׁשְּׁנוּיָה בְּמִשְׁנַת בַּר קַפָּרָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה אוֹכֵל שָׂדֶה וּבָא – בְּחֶזְקַת שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, וְקָרָא עָלָיו אֶחָד עַרְעָר לוֹמַר: ״שֶׁלִּי הִיא״, וְהוֹצִיא זֶה אֶת אוֹנוֹ לוֹמַר: ״שֶׁמְּכַרְתָּהּ לִי״ אוֹ ״שֶׁנְּתַתָּהּ לִי בְּמַתָּנָה״, אִם אָמַר: ״אֵינִי מַכִּיר בִּשְׁטָר זֶה מֵעוֹלָם״ – יִתְקַיֵּים הַשְּׁטָר בְּחוֹתְמָיו. אִם אָמַר: ״שְׁטַר פַּסִּים הוּא זֶה״ אוֹ ״שְׁטַר אֲמָנָה״; ״שֶׁמָּכַרְתִּי לָךְ, וְלֹא נָתַתָּ לִי דָּמִים״ – אִם יֵשׁ עֵדִים, הַלֵּךְ אַחַר עֵדִים; וְאִם לָאו – הַלֵּךְ אַחַר הַשְּׁטָר. לֵימָא רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ; וְלָא רַבָּנַן? אֲמַר לֵיהּ: לָא; שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: דִּבְרֵי הַכֹּל – מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ. וְהָא מִיפְלָג פְּלִיגִי! דִּתְנַן: אֵין נֶאֱמָנִין לְפוֹסְלוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נֶאֱמָנִין! אֲמַר לֵיהּ: אִי עֵדִים אַלִּימֵי וּמַרְעִי שְׁטָרָא, אִיהוּ כָּל כְּמִינֵּיהּ?! אֲמַר לֵיהּ, וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ: יָפֶה עִרְעֲרוּ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה! אֲמַר לֵיהּ: זוֹ – אֶלְעָזָר אֲמָרָהּ; אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר זֶה מֵעוֹלָם. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אִם יִכְפּוֹר רַבִּי יוֹחָנָן בְּרַבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידוֹ, יִכְפּוֹר בְּרַבִּי יַנַּאי רַבּוֹ? דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי אָמַר רַבִּי: מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי, לֹא מִשְׁנָתֵנוּ הִיא זוֹ? וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה. אֵין רְאָיָה אֶלָּא בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר! בְּרַם, נִרְאִין דִּבְרֵי רַבֵּינוּ יוֹסֵף – דְּאָמַר רַבֵּינוּ יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי חֲכָמִים, אֲבָל רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְקַיְּימוֹ. וּמַאי דִּבְרֵי הַכֹּל? דְּרַבָּנַן לְגַבֵּי רַבִּי מֵאִיר – דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְהָא אִיפְּכָא תְּנַן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה! אֵיפוֹךְ. וְהָא תַּנְיָא: אֵין נֶאֱמָנִין לְפוֹסְלוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נֶאֱמָנִין! אֵיפוֹךְ. וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן ״רְאָיָה בְּעֵדִים״ קָאָמַר! אֵיפוֹךְ. לֵימָא לֵיפוֹךְ נָמֵי תְּיוּבְתָּא? לָא,