ביאור הגר"א חושן משפט 176

השותפין. ב"ב מב ב' השותפין ש"ש הן כו'. ב"מ צט ב"ק עט דאר"א כדרך שתיקנו כו' עד שכירות קרקע וע"ש בתוס' א"כ דין שותפין שלא לחזור בהן כדין לקוחות: המטבע. ב"מ מו א': וכתבו. ב"מ וב"ק שם מטלטלי בני שטרא נינהו: ויטילו מעות. ס"ל לרמב"ם דוקא שיטילו לכיס א' ויגביהו וכ"כ הרי"ף בתשו' ועב"ח ודרישה פרישה: ויטילו. כתובות צג א': ויגביהו. ב"ב פ"ו א'. ואמרי' בפ"ג דכתובות וש"מ הגונב כיס דשבת כו' היה מגרר כו'. וי"א. דעת הטור וכ"מ ועי' בב"ח ודרישה וס"ל לטור דא"צ לא הטלה ולא הגבהת שניהם: ואפי' כו' והתחילו. ב"מ לט א' אר"ה השואל קרדום כו': מי שהלוה. ב"ק צג א'. ורמינהו לשמור כו'. אלמא כל שבא בתורת שמירה אין מסתלק בדיבור בעלמא: נשתתפו. ב"מ מד א' כל המטלטלין כו'. ושם מו וקדושין כח כל הנישום כו': וכן אם עירבו. ר"ל בעירבו לחוד. ב"ח ודו"פ. כתובות צג ב' לקח זה בשלו כו': או ששכרו. קדושין ך"ו ך"ז ב"מ יא ב"ב קט א' ב': כללו של. כנ"ל: האומנין כו' שאין אדם. קדושין סב א' ב' ובכמה מקומות: וי"א דיכולין. כדין עבד שנקנה כל מעשה ידיו ונקנה בחליפין. שם ך"ב ב': וי"א דאפי'. ב"ק קטז ב' ורשאין החמרין כו' ופי' ר"ת אפי' בלא קנין כמ"ש שם בב"ב ספ"ז האחין שחלקו בגורל כו' בההוא הנאה כו' וכן הנהו טבחי שם ט' א' וכן בתוספתא רשאין כו' ע"ש ועבחי' רמב"ן פ"ק דב"ב: וי"א ואומרין. כדין פועל ב"מ י' א' אבל אם אמר לו כו' כי הדר ביה נו' וע"ש רש"י ב"ק קטז ב' הכא בפועל כו' ודוקא אמר ואין נאמן לומר שחזר בו כ"ז שלא אמר בפירוש ולכן אוקים ר' יוחנן בב"מ שם דאמר תנה לי ולא כתי' ראשון דאמר תחלה דאין נאמן לומר שזכה בה תחלה כל שלא אמר מקודם וכמ"ש הטור שם: וכל זה. כנ"ל בההוא הנאה כו' וכמ"ש בב"מ צד א' במאי בדברים כו': אבל אם. כתובות צג ב' לקח זה בשלו כו': שותפין ששמו. כדין לקוחות ואף בשכירות יש אונאה ב"מ נו ב': ן ערבו פירות. שם סח ע"ש: השותפין שהטילו. כתובות צג: ופחתו. רי"ף וכ"כ בירושלמי שם וכן מ' בגמ' דמוקי פחתו באסתרא כו': ואפי'. כרב המנונא: לטביחה. וכ"כ הר"ן דל"ד לחרישה אפי' להרי"ף דאל"כ הא דפריך לרבה ליפלוג וליתנו בדידה גם לרב המנונא קשה: שאילו טבחוהו. כ"כ הרי"ף וכן מ' מדקאמר ועומד לטביחה: בד"א. שם בגמ': המעות קיימים. כ"כ הרי"ף: וכ"ש אם. גמ' שם לקח זה כו': ועדיין הן בעין. כ"כ הר"ן דאף לרי"ף ורמב"ם אם נשתתפו בפירות השכר לאמצע אם אינן בעין דאל"כ מאי פריך שם תנן וכן כו' לוקמי שנשתתפו בפירות ע"ש בר"ן דלא פטור ורא"ש ע"ש ושם וכן מ' בדבריהם שאמרו במעות המעות קיימים כנ"ל: ואם התנו ביניהם. ירושלמי שם מהא דשור שנגח ד' וה' שוורים זא"ז דכ"א מפסיד לפי מעותיו ותירץ שם דשוורים כמותנין הן וע"ש בכתובות שם: יש מי שאומר דה"מ. כמ"ש בב"ק קטז ב' וכגון זה שותף כו' כ"ש להציל מה שכבר בידו אפי' בסתמא וע"ל סי' צג סי"ג דהרמב"ם חולק ע"ז: יש מי שאומר שאם. כמו אצל שורים לעיל בירושלמי הואיל ועומדין ליחלק כמותנין דמי כנ"ל: וה"ה אם. כ"פ בשערי שבועות דלכך אמר רבה בלקח שור לחרישה ועומד לטביחה דכ"א נוטל לפי מעותיו לפי ששינה ורב המנונא סבר דזה אין שינוי עד שטבחוהו ממש אבל כל ששינה ל"פ וע' דרישה: יש מי שאומר שאם. כנ"ל בס"ה אבל אם המעות קיימים כו' ול"ד אסתרא דצוניתא: (ליקוט) יש מי שאומר כו'. תוספתא דב"מ הביאו הר"ן ספ"ק דגטין גבי מש"ש והלכתא למנה קבור כו' שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים נגנב מהם או נאבד מהם חולקים לפי חשבון ועסי' רנג סי"ט (ע"כ): (ליקוט) יש מי כו'. תוספתא הביאה הר"ן ספ"ק דגטין וע"ל סי' רנג סי"ט ובבה"ג שם ס"ק ה' (ע"כ): ראובן שהיה כו'. פשוט מהנ"ל: ראובן ושמעון כו' וראובן. ב"ב מ"ב ב' שותף כיורד ברשות דמי. ב"ק קיג ב' מאן דאשתכח בבי דרי כו': ושמעון דחה כו' אבל אם כו'. ב"מ לד א' ב' לא שילם שילם ממש כו' פשיטא כו' אלא אמר כו' אלמא חילוק בין חזר בו למדחה אותו ושם ל"ה א' אשתכח כיפי כו' התם כו': השותפין. ב"ב מג ב': ודוקא. כ"מ בב"מ פ"א דוקא שמור לי כו' ש"ש: אבל כו' אפי'. תוס' שם מגמ' ב"מ ע"ש: אחים. רא"ש פ"ק דב"ק יא: (ליקוט) אחים כו'. דאפי' מזונות אמרי' בב"ב קמד ב' יכולין האחין כו' מסייעא כו' כ"ש בכה"ג ושם קלט ח' במתני' אין הגדולים כו' אלא חולקין בשוה ועסי' רפו ס"א (ע"כ): שמין. ב"ק שם: כפי כו' אבל כו'. רא"ש שם וכ"מ בגמ' שם מה שעליהן ועוד מדקאמר שמין: ואם קנו. גמ' שם: בד"א. ירושלמי: וגדול. גמ' שם: אבל לכתחל'. תוס' ב"ק שם ד"ה בגדול כו' דל"ש דניחא כו': (ליקוט) אבל לכתחלה כו'. ממ"ש בב"ב שם האי גדול כו' מאי דעבד עבד דעבד דוקא (ע"כ): לא ישנה. ב"ק קב ב' וכמ"ש בסי"א ועתוס' שם ד"ה הא כו': ולא ילך. כתובות ק' ב': ולא ישתתף. פסחים פט ב': ולא יתעסק. תוספתא הביאה הרי"ף ורא"ש פ"ה דב"מ ותוס' שם סח א' ד"ה אלא כו': ולא ימכור. פסחים קיג א' פתח כיסך כו': (ליקוט) ואם התרה כו'. כמו בנותן לוקח חטים ולוקח שעורים (ע"כ): ליקוט. היו קצת כו'. וכ"כ ברמב"ם וש"ע ולא ימכור כו' ועבה"ג (ע"כ): וכל שאינו. כתובות. ק ב': ונוטל. ב"ב מב ב': בני חבורה. פסחים פט ב': ולא יפקיד. ב"ק יא ב' ב"מ לו א' ושותפין ש"ש הן כנ"ל: אא"כ התנו. ככל תנאי שבממון. ב"מ צד א': ואם עבר. כתובות צד א' דאיתיה במתא שליחותיה קעביד: ואם שינה. ב"ק קב ב': לפיכך. שם: לסחורה. הוא לשון הרי"ף וכ"כ הרמב"ם ועסקפ"ג: (ליקוט) לפיכך כו' לסחורה. ובסי' קפג ס"ה כ' בין לסחורה בין לאכילה ושניהן הן דברי הרמב"ם וכ"ה דברי הרי"ף ע"ש וטעמם שפ' כבני מערבא דר' אבא מתרץ למתני' דערכין כוותיה וכן פריך שם לימא פליגא דבני מערבא כו' ומפ' דוקא בשותף אבל בשליח לעולם יד שלוחו כיד בע"ה ולהכי לא פריך גמ' אמתני' על ר' יהודה מי קני לבע"ה השבח שעל הצמר. אבל הרא"ש וש"פ פ' דלא כבני מערבא ע"ש לכן פ' הרא"ש והטור וש"פ דאף בשותף בין לסחורה בין לאכילה וכ"פ הרב בסי' ק"ג שם וז"ש הרב כאן וע"ל סקפ"ג ס"ה (ע"כ): וכן. נלמד מהנ"ל: אבל אם נשתתף. נלמד משליחות בסי' קנג ס"ב מגמ' קדושין שם: ראובן. דשיתף כיורד ברשות. ב"ב מב ב': ראובן שהלך. ב"ק צג א' וע"ש תוס' סוף ד"ה הא. וכ"ש כו': אבל אם. שם. צא ב' כל כמיניה: ויש לו עדות. הדברים אינם מתוקנים ועבהג"מ סי' יב דס' נזיקין ובש"ך כאן ועבסי' שפב וש"ך שם: א' מהשותפין. נלמד מהירושלמי דלמטה: ואם הפסיד. מגמ' ב"ק קב ב' כנ"ל: וכן. ירושלמי: אבל אם. דשותפין ש"ש הן ואין חייב בהפסד הש"ש אפי' בגופו כמ"ש הרמב"ן מהא דואליו נשא כו' ב"מ קיב א': דכל שט"ח. שבת עח ב' המוציא נייר מחוק כו': (ליקוט) אחד כו'. ע"ל סי' קעה ס"מ בש"ע ואם אנסו כו' ואפ"ה משמתינן ליה בתחלה משום ה"ט והן דברי הרמב"ם (ע"כ): (ליקוט) א' מהשותפין כו' שהרי כו'. כמ"ש בב"ב כ' ב' לא יעמיד כו' ואם הזיק כו' וכמש"ל ר"ס קנה (ע"כ): (ליקוט) שהרי אומר לו כו'. בירושלמי רפ"ג דב"ק שור שעלה על חבירו ובא בעל השור לשמוט את שלו כו' ולא יכול מימר ליה אילו שבקתה הוינא יהיב לך נזקך כו' הגע עצמך שהיה מועד לא כל הימך שאהא מחזר עמך על בתי דינים (ע"כ): (ליקוט) שהרי א"ל אין כו'. עתוס' דב"ב יז ב' ד"ה מרחיקין כו' ותימא כו' ותי' הרשב"א משום דלא בעי למיקם עמו בדינא ודיינא וע"ל סי' קנד סטז ואפי' לתוס' וה"ר יונה שם כאן מודי (ע"כ): (ליקוט) שהרי א"ל כו'. ערשב"ם ספ"ג דב"ב ס' א' ד"ה אין עושין כו' (ע"כ): א' מהשותפין. גטין לא ב': שבא כו' עד אבל. ואם אין כו'. הוא לשון הרמב"ם וכפי' ר"ח: אבל משהגיע כו'. טור וכפרש"י שם: אבל אם. כ"מ מפרש"י שם: השותפין. ב"מ קה א' הנהו בי תרי והרי הן שותפין בקבלת העסקא ועתוס' שם וכפרש"י שם דבקביעות זמן מיירי שם: נשתתפו. שם סט ושם ל"א: ואם לא. ב"ב ג' א' יא א': או שהיה. ב"מ ח' א': היה זמן. גטין ל"א ב': (ליקוט) היה זמן כו'. ב"מ קה א' וכפי' הרי"ף דבנשתתפו סתם איירי וכה"ג וכ"פ תוס' בשם ר"ח בגטין ל"א ב' ד"ה לשותפי כו' ורש"י פי' בקביעות זמן וז"ש בסט"ו השותפין כו' וערא"ש שם (ע"כ): ואין א'. ב"מ קה א': אלא. כנ"ל: אם לא כו'. ב"מ ל"א ולב: (ליקוט) ויש חולקין. כמו הנותן מעות כו' די"א דהפסיד לעצמו הואיל ושינה כ"ש כאן וז"ש אם הפסיד כו' אבל הרויח ד"ה לאמצע ועבה"ג וס' ראשונה ס"ל דשם שאני דמ"מ מה דעבד עבד משא"כ כאן דאין החלוקה כלום (ע"כ): בד"א. שם סט: אחד. שם קט א' ותוספתא ע' ברא"ש שם: (ליקוט) א' מהשותפין כו'. ב"מ קט א' ופי' הרא"ש ולאו מילתא היא אמ"ש בלא שבחא ובזה מתורץ קו' תוס' על הריב"ן בד"ה מסלקינן וכ"ה בתוספתא הביאה הרא"ש שם וע"ל סי' שכ"ט ודלא כדעת החולקין שמפ' ולאו מילתא היא על מסלקינן ג"כ (ע"כ): ג' שקבלו. כנ"ל: (ליקוט) ג' שותפין כו'. כמ"ש בב"מ ק"ה א' מזלא דבי כו' וכ"ש כה"ג (ע"כ): (ליקוט) ה"ל חוב כו'. דבזה נמי דין חלוקה כמ"ש בב"מ ז' א' ב' וע"ש תוס' ד"ה ויחלוקו כו' וז"ש בהג"ה או יכולין כו' (ע"כ): (ליקוט) או בגוד כו'. ע"ל ס' קע"א ס"ס י"ד בהג"ה י"א דאין כו' (ע"כ): (ליקוט) ואם נתקלקל כו'. ע"ל סי' קכ"ו ס"י או שהיה כו' ועמש"ש (ע"כ): א"ל. שם ק"ה א': הנותן. נלמד מסעיף שלמטה: המקבל. תוס' שם וכ"מ שם בגמ': משא"כ. גמ' שם: שני שותפין. כתובות צ"ד א': היה. שם: וקטן. ב"ק קי"ב: ודוקא. מר' והג"א שם וע"ש: בד"א. רא"ש שם: וי"א. טור: שנים. ב"מ מ"ט מאן פלג לך: ואם השר. ב"ק קי"ו וכגון זה שותף כו': וה"ה אם כו' וכן כו' וכן השותפין. כנ"ל שאמר וכגון זה ר"ל כ"מ שיש פסידא ואמר כו': שותף. תוס' בשם ירושלמי יבמות קע"ו ב' ד"ה אימר: ראובן. ב"מ ל"ה ב' ואנא משתעינא: ואם שמעון. כתובות צ"ד א': ואפי'. שם פ"ו ב': או פטר. שם: אלא. שם: שנים שלוו. ירושלמי הביאו הרי"ף ורא"ש בפ"ה דשבועות וע"ש: והלכך. ב"ב קע"ג: ואין. שם מ"ג א': וכן מי שהודה. ב"ק ק"ח ב': או פרע. ב"ב מ"ב ב': אם טען. שם: ואם נכתב כו'. עמש"ל סי' ע"ז: שני אחים. כתובות צ"ד א' הל"ל למיתי: שנים שיש. ב"ב מ"ה א': ונ"ל דה"ה. תוס' ד"ה דינא שם מהא דב"ק ט' א' ועבמ"מ פי"ט מה' מכירה: רק שחייב. צ"ע שזהו סוחר למ"ש בסי' ע"ה סך"ג ודוקא שאותו כו': דאפי' שבועה. כנ"ל אשר פיהם כו' וכגי' הרי"ף בגמ' שם: אלא חרם. כמו כל טענת סרק כמ"ש הרי"ף סוף פ' כל הנשבעין ע"ש: ראובן. ב"ב מ"ב ב' שותף כיורד כו': אם. עסמ"ע: אם לקח. ב"ב שם וכפי' ר"ח דשני דברים הן ועבמרדכי פ' הגוזל: בני כרך. ב"מ ק"י ב' ה"נ עליו הראיה: ראובן. גיטין מ"ד א' הרי שאנסו כו': מי שמקבל. ב"ב צ"ת א': ראובן. כנ"ל בס"ז: כיון דלא. ב"מ ל"ה א': ראובן. ב"ק קי"ז א' ישראל שאנסוהו. הג"מ ס"א מס' נזיקין ושם ב' אא"ר אשי חזינן כו' ואי לא כו': שותפין. דאין לא' רשות לשנות מבתחלה ב"מ קי"ז ב' תחתון שבא לשנות כו' דיש לעליון חזקה וכ"ש בשותפין: אם אחד. ב"מ ס"ח ב': אחד. שם עמלו ומזין הבהמה לבד: אחד. ב"ב כ"ב א': כיון. שם ב': ואם. שם א': ראובן. כנ"ל בסי"א: אך אם הוא. כנ"ל בס"מ: כי אין. כנ"ל בסי"ב: ואם יש. ב"מ פ"ג א' ב': מיהו אם. ב"ק קי"ז ב' וע"ל סי' קס"ג ס"ג בדין העיסקא וכן כאן דפלגא מלוה חייב באונסין אבל פקדון השר אדעתא כו' וירושלמי פ"ט דב"ב ר"נ כו' אתפס לבולי כו' ועבהג"מ ס"ב מה' נזיקין: וכן מי ששלח. הג"מ שם סי"ג מגמ' דגיטין ע"ג א': (ליקוט) וכן מי כו' דאונסא כו'. כמ"ש בר"פ השואל תאמר בשבויה כו' וכ"כ המרדכי פ' מי שאחזו ס"ס תר"ג ועמ"ש בא"ה סי' קמ"ד ס"א בהג"ה (ע"כ): סוס כו' ושמעון. מדין מזיק שעבודו של חבירי. גטין ע"א א': ואם רצה. ב"מ ל"ה ב' דל אנת כו': ראובן. כתובות נ"ט ב' לתקוני כו'. אסור. סנהדרין ס"ג ב': ואם. תוס' שם מגמ' ע"ז ו' ב' מפני שהוא כמציל כו':