בקשת האישה לקביעת שבית הדין הרבני חסר סמכות בענין משמורת הילדים בתביעת גירושין שהוגשה בטופס בית הדין. טענת האישה הייתה כי התביעה אינה כנה שכן בעת הגשתה התגוררו הצדדים יחד באותה דירה ואף יצאו לחופשה משותפת, ועל כן אין זו תביעה תקינה. בית הדין קבע כי תביעת הגירושין כנה היא, שכן הזמן היחיד לבחון את כנות התביעה הוא מועד הגשתה, וכי משמורת הילדים כרוכה בצורה טבעית בתביעת הגירושין. בהתאם קבע בית הדין כי לו סמכות מלאה לדון בכל הנוגע למשמורת הילדים.
עובדות
הבעל הגיש ביום 6.6.10 תביעת גירושין בטופס בית הדין הרבני נגד אשתו. עילות התביעה: אי התאמה בין הצדדים, הבעל אומר כי האישה בלימודים באוניברסיטה וחסרה זמן לטיפול השוטף בילדים ובו. בעקבות התביעה, הגישה האישה ביום 28.12.10 בקשה למשמורת זמנית לבית המשפט למשפחה. טענת האישה: בעת הגשת התביעה התגוררו הצדדים יחד באותה דירה וקיימו יחסי אישות, יצאו לחופשה משותפת בחודש אוגוסט, והבעל שלח לה הודעות בהן הביע אהבה אליה.
החלטה
בית הדין הרבני האזורי תל-אביב יפו קבע: (1) תביעת הגירושין היא כנה, (2) בית הדין קנה סמכות לדון בנושא משמורת הילדים, (3) משמורת הילדים כרוכה בצורה טבעית בתביעת הגירושין ולא נדרוש הוכחה נפרדת לכנותה.
נימוקים
בית הדין דחה את טענת האישה כי התביעה אינה כנה על הטעמים הבאים: (1) לפי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים התשנ"ג סעיף כו(4), על התובע לצרף עובדות בלבד, ואין חיוב לצרף נימוקים משפטיים או הלכתיים. (2) הזמן היחיד לבחון את כנות התביעה הוא מועד הגשתה (בהתאם לרע"א 275/87 פלד נ' פלד). (3) תביעות גירושין מטבען עלולות להתגלגל בין רצון להתגרש לנסיון לאיחוי הקרע, וזאת אינה פוגמת בכנותה. (4) לפי פסיקה קבועה (בג"צ 5507/95 אמיר ובג"צ 8754/00 עינת רון), משמורת הילדים כרוכה בצורה טבעית בתביעת הגירושין.
ציטוטים ומקורות (1)
פתחי תשובה שם ס"ק ד
טקסט מלא של הפסק ←
כנות תביעה הגירושין בית הדין האזורי תל-אביב - יפו בפני כבוד הדיינים: הרב דב דומב הרב יצחק הלוי אבירן הרב יצחק זר י באדר א התשע"א גירושין, החזקת ילדים/הסדרי ראיה נושא הדיון: כנות תביעה הגירושין לפנינו בקשת האשה פלונית לקבוע כי אין לבית הדין סמכות בנושא משמורת הילדים וכי סמכות זו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה. הבעל פלוני הגיש ביום ה6.6.10 תביעת גירושין כנגד אשתו תביעה זו הוגשה בטופס של בית הדין הרבני, עילות התביעה הן אנחנו לא מסתדרים. אני אחרי גמילה היא כל היום בלימודים באוניברסיטה ואין לה זמן לטיפול השוטף בילדים ובי. לא רוצה לחיות איתה בשום פנים ואופן במהות התביעה כותב הבעל כדלקמן: א. אנו לא מסתדרים ב. אנו גורמים בצורה זו לילדים נזק בלתי הפיך ועל סמך הנ"ל הינו מבקש מבית הדין: לגרש בינינו חד משמעית האישה מצידה הגישה ביום 28.12.10 בקשה למשמורת זמנית לבית המשפט למשפחה. טענות הצדדים : לטענת בא כוח האשה לא קנה בית הדין סמכות לדון בענין המשמורת שכן מדובר בתביעת גירושין שלא נעשתה בצורה תקינה ומשכך אין אפשרות לכרוך בה תביעות אחרות. נוסף לכך מציין בא הכוח כי התביעה אינה כנה שכן באותו זמן התגוררו הצדדים יחד באותה דירה ולטענת האישה עדיין קיימו יחסי אישות, לסימוכין מביא הוא קבלות ממלון בים המלח בו שהו הצדדים בחופשה בחודש אוגוסט. בנוסף מביא הוא תצלומי מסרונים שנשלחו לדבריו על ידי הבעל ובו הוא כותב כי הינו אוהב את האישה. לטענת בא כוח הבעל אין פגם בתביעת הגירושין שכן זו נעשתה על גבי טופס של בית הדין ומתוך רצון כן להתגרש דיון והכרעה לדברי בא כוח האישה, כאמור, תביעת הגירושין אינה תקינה שכן לא פורטו בה לטעמו עילות התביעה בצורה מספקת. לטענתו, משליך דבר זה על כנות התביעה. לענין זה אין אנו מקבלים את דבריו. תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, התשנ"ג, בסעיף כו (4), קובעות כי על התובע לצרף לתביעתו את העובדות המהוות יסוד לתביעה. היינו אין חיוב על בעל הדין לצרף נימוקים משפטיים והלכתיים התומכות ביסוד תביעתו. כל שצריך הוא לצרף את העובדות שמשם נגזרת תביעתו. דברים אלו מקבלים תימוכין בגישה ההלכתית אשר אינה מחייבת את התובע להציג את עמדתו קודם הדיון בבית הדין וכל שמוטל עליו הוא לגלות את מהות תביעתו, ולעניין זה יעויין בדברי הש"ך בחושן משפט סימן יא סעיף קטן א במה שהביא בשם הבאר שבע ובמה שנחלק עליו שם, ועיין גם באריכות בפתחי תשובה שם ס"ק ד. בנוסף טען ב"כ האשה כי באותו מועד התגוררו הצדדים יחד ואף יצאו לחופשה משותפת ומשכך יש להוכיח כי תביעת הגירושין אינה כנה. בענין העומד לפנינו אנו מתרשמים כאמור כי מדובר בתביעת גירושין שאינה מהשפה ולחוץ. אכן תביעות גירושין מטבעם יכולות הן שיעברו מעלות ומורדות וכך יכולה תביעת גירושין להתגלגל ממצב של רצון להתגרש לנסיון לאחות את הקרע וחוזר חלילה, כל זאת אינו פוגם בכנותה ובתוקפה של תביעת הגירושין המקורית. גם בענין זה אנו סבורים כי כוונתו של הבעל לגירושין הייתה כנה גם אם אחר כן נוצר מצב בו היה סבור כי יש מקום ליציאה משותפת לחופשה תוך רצון כי אולי יהא מקום לאיחוי הקרעים. כבר התקבל בפסיקה כי הזמן היחיד בו יש לבחון את כנות הכריכה הינו מועד הגשת התביעה ולענין זה ראה רע"א 275/87 פלד נ' פלד. כאמור אנו סבורים כי בשעת הגשת התביעה היה כן הבעל בכוונתו להתגרש ואין אנו רואים בדברים שהתרחשו לאחר מכן משום סתירה לקביעה זו. משכך ככל הנוגע לתביעת משמורת הילדים אין צורך לדון על הכריכה שכן הלכה היא שמשמורת הילדים כרוכה היא בצורה טבעית בתביעת הגירושין לענין זה ראה בג"צ 5507/95 אמיר ובג"צ 8754/00 עינת רון. בהתאם לאמור אנו קובעים כי בית הדין קנה סמכות לדון בכל הנוגע למשמורת הילדים. ניתן ביום י' ב אדר א התשע"א (14/02/2011) הרב דב דומב - דיין הרב אבירן יצחק הלוי - דיין הרב יצחק זר - דיין