פתחי תשובה על חושן משפט 20
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ואפילו אם פרע כבר כו'. כ' בספר שער משפט ויש לי מקום עיון בא' שתבע לחבירו בספק ע"פ עדים והשיב הלה איני יודע והוצרך לשלם בב"ד ע"פ עדים הללו ואח"כ הביא הנתבע עידי הזמה לעדים הללו וכן יורשים שתבעו מן היורשים בשטר בב"ד ופרעו להם ואח"כ באו עדים שהשטר פרוע מאביהם נראה דבכה"ג פטורים מלהחזיר המעות דכבר זכו בה מתורת הפקר כו' והאריך בזה והניח בצ"ע ע"ש ובספר בית יהודה סי' זה השיג עליו דודאי בכה"ג לא הוי הפקר כו' ע"ש ועיין בנ"צ מ"ש בזה:
אע"פ שמצא אח"כ אינו כלום. עבה"ט ועיין בנ"צ מה שכתבתי בזה באריכות:
אבל אם לא אמר. עש"ך סק"ב עד וה"ה אם שאלוהו יש לך ראיה ושתק מביא וסותר או טוען עוד ע"ש. ובגליון הש"ך דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב ובב"ח כתב בשם הרא"ש דה"ה אם לא שאלוהו והוא עצמו אמר אין לי עדים יכול לסתור ולהביא ראיה (דתרתי בעינן שאלוהו ואמר) ע"ש וצ"ע עכ"ל ועיין בס' בר"י שהביא ג"כ דברי הב"ח הנזכר וקפפק על ראייתו מדברי הרא"ש די"ל דאורחא דמלתא נקט דמסתמא אין הבע"ד אומר בעצמו בלי שאלה אין לי עדים כו' ומסיק דמ"מ הכי נקטינן כדברי הב"ח ע"ש:
אבל יורש כו'. ואמר אין לי עדים כו'. עיין בספר בר"י דאפילו אם סתם טענותיו לגמרי שאמר אין לי ראיה לא כאן ולא במקום אחר כלל אפ"ה סותר וכן משמע מדברי הרב חקות הדיינים סי' פ"ט וכ"כ הרב לחם משנה ודברים של טעם הם ע"ש:
מיד וסותר. עיין בה"ט עד אבל הב"י כתב דאין זה כדאי לסתור דברי הרמב"ם כו' וע' בספר בר"י שכתב דנראה דהרמב"ם גריס בש"ס כנוסחת רב האי גאון במשפטי שבועות דף י' ע"א דגריס ההוא יתמא דתבעוהו לדינא קמיה דר"נ א"ל אית לך סהדי כו' אמר ר"נ בהא אפילו רבנן מודי דינוקא במילי דאבוה לא ידע כו' עיין שם והוא נכון:
שאין היורש קטן יודע. כתב בספר שער משפט ונראה דהוא הדין בלוקח שדה מחבירו ובא בעל חוב של המוכר לטרוף ממנו בשטר שבידו ואמר הלוקח אין לי עדים וראיה ואח"כ הביא הלוקח עדים שהשטר חוב הוא פרוע דמקבלין עדותן דדין לוקח כדין יורש שאין הלוקח יודע בראיות של המוכר לו אם לא שהלוקח הוציא הראיה מתוך אפונדותו או שתיכף כשנתחייב בדין אמר קרבו פ' ופ' והעידוני דניכר שהיה יודע הראיה מקודם ומה מאד תמיהני על התוס' פ"ק דב"מ דף י"ד בד"ה דינא הוא כו' ע"ש וע' בנ"צ מ"ש בזה: