סיכום
בעל ובעלת זוג נישאו בשנת 1974 ויש להם שני ילדים בגירים. בעלת הזוג הגישה תביעת שלום בית וביקשה צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הבעל, בטענה שהוא מתגורר עם פילגשו בדירה ברומניה, בזבז כספים גדולים משל הזוג, והוא עומד לעזוב את הארץ לצמיתות וימנע מתן גט. ביה"ד הרבני נתן צו עיכוב יציאה ביום 19.5.09 וביקש לבטלו בתנאים. בדיון התברר קרע עמוק בין בני הזוג ובין הבעל לילדיו בשל קשריו עם הפילגש, והבעל עומד לקבל אזרחות רומנית. ביה"ד החליט לבטל את צו העיכוב בכפוף לתנאים: השלשת גט לבעלת הזוג והמצאת ערבות בנקאית של 200,000 ש"ח להבטחת כשרות הגט וההתייצבות לדיונים.
עובדות
בני הזוג י.ח. (הבעל) ור.ח. (האשה) נישאו בשנת 1974. להם שני ילדים בגירים. בשנים האחרונות פיתח הבעל עסקים ברומניה תוך שימוש באזרחותה הרומנית של האשה. נהגו להפגש מידי שבועיים בארץ או ברומניה. ביום 19.5.09 הגישה האשה תביעת שלום בית ובקשה לצו עיכוב יציאה. האשה טוענת שלבעל יש פילגש נכרית שעמה הוא מתגורר בדירה בעלות האשה ברומניה. הבעל בזבז סכומי כסף גדולים משל הזוג והעביר לחשבון הפילגש סכומים גדולים. האשה חוששת שהבעל יגיע לארץ לחיסול עניניו ואז יעבור לרומניה ויתקשה לאתרו. בדיון התברר קרע עמוק בין בני הזוג וגם בין הבעל לילדיו בשל קשריו עם הפילגש. הבעל עומד לקבל אזרחות רומנית בימים הקרובים, והביקור בארץ נועד להשלמת הליכים בשגרירות הרומנית.
החלטה
ביה"ד החליט לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הבעל בכפוף לתנאים הבאים: (א) הבעל יתייצב בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב וישליש גט לאשתו. (ב) הבעל ימציא ערבות בנקאית על סך 200,000 ש"ח להבטחת כשרות הגט ולהבטחת התייצבותו לדיונים בבית הדין, או לחילופין ערבות כספית אחרת בסכום שלא יפחת מ-200,000 ש"ח. מזכירות ביה"ד תפנה כל בקשה לביטול צו עיכוב היציאה להרכב המשפטי המטפל בתיק.
נימוקים
ביה"ד משוכנע מעל לכל ספק שבנסיבות יצירת הקרע ותרחבותו בין בני הזוג, ובהתחשב בעובדה שהבעל עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, קיים חשש ממשי לעיגונה של האשה. החשש הוא שהבעל ימנע מתן גט או שיתנה את מתן הגט בתנאים שאינם על פי דין, כך שהאשה תדרש "לשלם" תמורת קבלת גיטה וחרותה. אף שחופש התנועה הוא עיקרון חשוב, משקלו פחות מהחשש הממשי לעיגונה של האשה ולפגיעה חמורה בחרותה. יש צורך למצוא איזון נכון בין שני האינטרסים המתנגשים. סעיף 7ב לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) קבע איזון מתאים, המאפשר מתן צו עיכוב יציאה אך גם אפשרות לביטולו בתנאים כגון השלשת גט או ערבות.
טקסט מלא של הפסק ←
ה ח ל ט ה 1. בני הזוג י.ח. (להלן:"הבעל") ור.ח. (להלן:"האשה") נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1974. לבני הזוג שני ילדים בגירים. בשנים האחרונות פיתח הבעל עסקים ברומניה תוך שהוא מנצל את אזרחותה הרומנית של האשה. בני הזוג נהגו להפגש מידי שבועיים בארץ או ברומניה. ביום כ"ה אייר תשס"ט (19/5/09) הגישה האשה תביעת שלום בית כנגד הבעל. בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. כמו כן, הגישה האשה לבית הדין בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הבעל. בתביעת שלום הבית ובנימוקים למתן צו עיכוב היציאה טוענת האשה שלבעל ישנה פילגש נכרית עמה הוא מתגורר בדירה הרשומה על שם האשה ברומניה. האשה גם טוענת שהבעל בזבז על פילגשו סכומי כסף גדולים השייכים לבני הזוג ושאף העביר לחשבונה בחודשים האחרונים סכומי עתק. האשה טוענת שהיא משוכנעת שהבעל עתיד להגיע לארץ בתקופה הקרובה לשם חיסול עניניו ושלאחר מכן יעבור לרומניה, שם תתקשה לאתרו ולבקש ממנו להתירה מעגינותה. מנימוקים אלו ביקשה האשה מביה"ד ליתן צו לעיכוב יציאה מן הארץ כנגד הבעל. 2. ביום כ"ה אייר תשס"ט (19/5/09) נעתר ביה"ד לבקשתה של האשה ונתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הבעל במעמד צד אחד. ביה"ד נתן את הצו בדיין יחיד וזאת ע"פ סמכותו של ביה"ד לפי סעיף 8(ה)(2) לחוק הדיינים,התשט"ו- 1955. ביום כ"ט סיון תשס"ט (21/6/09) נעתר ביה"ד לבקשה להאריך את הצו, ועפ"י סמכותו לפי תקנה ק"ז (6) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים האריך את תוקפו של צו עיכוב היציאה לתקופה של שנה. 3. ביום ט"ו תמוז תשס"ט (7/7/09) הוגשה לביה"ד בקשה בהולה של ב"כ הבעל לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל כנגד הבעל. בהתאם לתקנה ק"ז(א) (3) ו-(6) קבע ביה"ד דיון דחוף בבקשה ליום כ"ב תמוז תשס"ט (14/7/09). 4. למועד הדיון הקבוע ביום כ"ב תמוז תשס"ט (14/7/09) התייצבה האשה וב"כ וב"כ הבעל. הדיון התקיים בדיין יחיד וזאת ע"פ סמכותו של ביה"ד לפי סעיף 8(ה1) לחוק הדיינים. במהלך הדיון התברר שאכן קיים קרע עמוק בין בני הזוג וכן קיים קרע בין הבעל ובין ילדיו, וכל זאת בשל קשריו של הבעל עם פילגשו הנכריה. כמו כן התברר שהבעל עומד לקבל אזרחות רומנית בימים הקרובים ומטרת ביקורו בארץ נועדה להשלמת הליכי קבלת האזרחות בשגרירות הרומנית בישראל. 5. ביה"ד משוכנע מעל לכל ספק שבנסיבות יצירת הקרע והתרחבותו בין בני הזוג ולנוכח העובדה שהבעל עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, ישנו חשש ממשי לעיגונה של האשה כך שהבעל ימנע מליתן גט לאשה או שיתנה את מתן הגט בתנאים שאינם על פי דין כך שהאשה תדרש "לשלם" תמורת קבלת גיטה וחרותה. 6. אמנם חופש התנועה הוא עיקרון חשוב שביה"ד נותן לו משקל חשוב אך מנגד עומד החשש הממשי לעיגונה של האשה ולפגיעה חמורה בחרותה. כששני אינטרסים "מתנגשים" יש צורך למצוא איזון נכון בנסיבות הענין. דומה שהמחוקק מצא איזון מתאים ונכון בסעיף 7ב לחוק בתי דין דתיים(כפיית ציות ודרכי דיון),התשט"ז-1956, שם נקבע שבית דין יתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, כשישנו חשש עיגון ממשי או כשהנתבע עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, והעדרו יכביד על בירור המשפט, והכל, אם לא ניתן להבטיח את בירור המשפט בדרך של מתן ערובה מתאימה או בדרך אחרת לרבות בדרך של השלשת גט. 7. לפיכך, לאור החומר אשר בתיק ולאחר שיקול דעת פוסק ביה"ד שצו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד הבעל י.ח. ת.ז.:XXXXXXXXX יבוטל בכפוף לתנאים הבאים : א. הבעל יתייצב בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב וישליש גט לאשתו. ב. הבעל ימציא ערבות בנקאית על סך 200,000 ש"ח להבטחת כשרות הגט ולהבטחת התייצבותו לדיונים בבית הדין. לחילופין, הבעל יכול להציע ערבות כספית אחרת שתניח את דעתו של ביה"ד על סכום שלא יפחת ממאתיים אלף ש"ח. 8. מזכירות ביה"ד תפנה כל בקשה לביטול צו עיכוב היציאה להרכב המשפטי המטפל בתיק. ניתן ביום כ"ז תמוז תשס"ט (19/07/2009) (-) הרב שלמה שטסמן, דיין