פתחי תשובה על חושן משפט 283
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
זכו במה שבידן. עבה"ט שכ' הקשה חתני הנבון כו' וע' בתשו' ח"ס חח"מ סי' קנ"ד שכתב ליישב קושיא זו על נכון (גם בנה"מ תמה על קושיא זו) . וע"ש עוד שנשאל מחותנו הגאון רע"ק איגר זצ"ל בנפקד שיש בידו פקדון שט"ח חילוף כ' ושוב המפקיד המיר דתו לעכו"ם ומת בהעזבו דת והניח יורשים ישראלים והלוה עני והיורשים אינם יודעים מהח"כ אם המפקיד יוצא ידי שמים אם לא יודיע להיורשים כדי שלא ינגשו את הלוה העני וספיקתו במ"ש רמ"א דבפקדון בעינן דוקא ששלח יד בהפקדון בעוד המומר חי אבל זולת זה צריך להחזיר ליורשים וי"ל דמלוה דלהוצאה ניתנה ל"ב שליחות יד דתביעה בחיי המומר דממילא פקע שעבודו ואין הלוה מחוייב לשלם להיורשים כלל. והשיב ע"ז באריכות להסכים עמו העלה ע"ד חותנו הגאון הנ"ל דבמלוה דלהוצאה נותנה ממילא פקע שעבודו (וכתב שם דבב"י בשם תשובה אשכנזית יש ט"ס מה דמסיים מנ"ל דחשיב שליחות יד וצ"ל מנ"ל דלא חשיב ש"י כי באמת דעתו דחשיב ש"י) ובר מן דין מי יכול להוציא ממון מהלוה נגד דעת רבינו ברוך שבמרדכי ב"ק סי' קצ"ד שהוא י"א דמייתי רמ"א סי' שפ"ח סי"ג כו' (עמ"ש שם סק"ו) ומסיים מכל הלין נלע"ד פשוט דאיסורא קא עביד הנפקד אם מוציא השטר ומסרו ליד היורשים הנ"ל ואם ירצה לצאת י"ח מכל וכל יבליע להיורשים דמי ניירא בעלמא לצור ולצור ע"ש. וצ"ע מהרי"ו סי' א' דמייתי ד"מ אות ב' דלכאורה משמע משם דגבי הלואה יש חילוק בין אם הגיע זמן פרעון או לא ודיקא בלא הגיע זמ"פ זכה עש"ה: