ביאור הגר"א חושן משפט 416
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וי"א כו'. עתוס' שם ד"ה' היינו כו' ורא"ש שם וכמ"ש בסי' תי"א ס"ב וסי' תי"ב ס"ד: (ליקוט) וי"א דאם כו'. עתוס' שם ד"ה היינו כו' ונראה כו' וכגון שלא כו' והרשב"א והרא"ש כ' דאפילו אם י"ל פנאי אלא שהפקירן וגם תוס' ס"ל כן ועתוס' שם ד"ה אי כו' משא"כ בתוך הזמן אלא משום דגמ' סבור לאוקמי בלא הפקירן כמש"ש ואי דלא אפקרינהו ול"ק להו אלא לשמואל כו' והכלל דבד' אופנים פטור בשעת נפילה או לאחר נפילה וכשלא נודע או לא ה"ל פנאי או שהפקירן ולאחר זמן חייב בכולם שלא נודע או לא ה"ל פנאי דהן כשעת נפילה ואפילו בשעת נפילה חייב ובשהפקירן חייב כמש"ש בתוס' ד"ה אי כו' ובשעת נפילה חייב כמ"ש בתוס' ד"ה היינו. ועתוס' ך"ג א' ד"ה פליגי כו' (ע"כ):
ודוקא כו'. מדקא' בב"מ שם וכמה זמן ב"ד כו' אלמא דבב"ד תליא:
מיהו כו'. כמ"ש מודה ר"י בגירי דיליה:
ואם הדבר כו'. עתוס' בב"מ שם ד"ה זמן כו' וכ"כ הריטב"א:
וכ"ז כשבנאה כו'. ירושלמי דב"ק ר"פ הכונס ותוספתא דב"מ שם נפל הכותל מחמת הזועות ומחמת הרוח ומחמת הגשמים אם בנאו כדרכו פטור א"ל חייב נתנו לו זמן נפל בתוך זמן פטור לאחר זמן חייב וקאי ארישא: