בית הדין דן בוויכוח על קרקעות במושב בין תושב (א') לבין מזכירות היישוב וחברים נוספים. א' טען שחברי היישוב נכנסו בעל כורחו לחלקתו וקבעו עובדות בשטח, וביקש דיון דחוף. הצדדים העידו כי גאולת הקרקעות נעשתה לטובת הציבור והציבור עזר רבות לא'. בית הדין פסק שהקרקעות שייכות לציבור וצריך לפצות את א' על השקעותיו באמצעות בוררות של מומחים. כמו כן קיצוץ חובו של א' ליישוב עבור חשמל ומים מהפיצויים המגיעים לו. בנוגע למשך חברותו ביישוב, בית הדין סבור שלטובת א' עדיף שיעזוב למקום אחר בשל היחסים המתוחים ביישוב.
סכומים כספיים
compensation
one_time
0 ₪
debt
0 ₪
עובדות
מר א' תושב מושב מעבד חלקת קרקע. חברי היישוב נכנסו לחלקתו וקבעו עובדות בשטח. לפי פסק בוררות ראשון, החלקות באחריות היישוב. חברי היישוב הצהירו שנכנסו לשטח כדי לממש את החלטת הבוררות וכי הם מוכנים לפצות את א' על השקעותיו בגאולת הקרקעות. חברי היישוב סירבו לתת לא' מכתב המלצה לעמידר בגלל יחסים לא תקינים. א' הגיש תלונות נגד נערים ואנשים למשטרה, מה שיצר מתח ביישוב.
החלטה
בית הדין פסק שגאולת הקרקעות נעשתה לטובת הציבור והקרקעות שייכות לציבור. יש לפצות את א' על השקעותיו באמצעות בוררות של מומחים (יהודי מהיישוב ה' ועוד שניים אם יסכימו, או זמביש יקבע בורר מומחה). חוב א' ליישוב עבור חשמל, מים והוצאות נוספות יהיה לו לשלם, או שיקוזזו מהפיצויים. מותר ליישוב לעלות על השטח לעונת השתילה. בית הדין סבור שא' עדיף שיעזוב למקום אחר, ורק אם יתאימו התנאים כעבור שנים תתאפשר חזרתו.
נימוקים
בית הדין בחן את טענות כל הצדדים. חברי היישוב אמרו שנכנסו לשטח על פי פסק הבוררות הראשון, שהקרקעות באחריות היישוב והציבור עזר רבות לא'. בית הדין סבור שגאולת הקרקעות היתה לטובת הציבור ולכן הקרקעות שייכות לציבור, אך יש לפצות את א' על השקעותיו. לגבי המשך החברות, בית הדין סבור שהיחסים הקשים והמתח ביישוב (בעקבות תלונות א' למשטרה) אינם טובים ליישוב וגם לא לא', ולכן עדיף שיעזוב.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:407 ויכוח על קרקעות במושב – פסק המשך ב הערה: לפסק זה קדמו שני פסקים בנידון פסק ופסק המשך. לפסק לחץ כאן . לפסק ההמשך הראשון לחץ כאן . תשס"ג / 14 המשך בירור דברים שבין: מר א' ממושב. לבין: מזכירות ב' ועוד מספר חברים . א' טען שהשיתוף נהג באלימות נגדו נכנסו לחלקה שהוא מעבד אותה וקבעו עובדות בשטח ולכן דרש לקיים דיון עוד לפני חג המצות, רק בית הדין לא יכול היה להענות לדרישה זאת. כל ה חברים דברו בסגנון אחד כמעט, שהם נכנסו לשטח כי לפי פסק הבוררות הראשון החלקות תהיינה באחריות היישוב והם מוכנים יהיו לפצות אותו על ההשקעה שהשקיע לגאול אותן מידי הערבים. מה שטען א' שהם לא רוצים לכתב לו המלצה לעמידר זה נכון בגלל היחסים הלא תקינים ביניהם אבל הם לא קובעים את הדירה רק עמידר. לאחר שמיעת כל הצדדים באריכות בית הדין פסק שבאופן עקרוני גאולת הקרקעות נעשתה לטובת הציבור והציבור גם עזר הרבה לא' והקרקעות שייכות לציבור ויש רק לפצות את א' וכולם הסכימו על בוררות של מומחים בנושא זה, דהיינו יהודי מהיישוב ה' ועוד שניים אם הם יסכימו לקבל על עצמם את המטלה ואם לאו אזי הצדדים יפנו לזמביש והוא יקבע בורר מומחה שמתמצא בנושאי השקעה שיקבע את גובה הפיצויים עבור א'. כמו כן בית הדין סבור שהחוב שחייב א' ליישוב עבור חשמל, מים ושאר הוצאות צריך הוא לשלם, או שיקזזו אותו מהסכום שהם חייבים יהיו לשלם לו. יש להתחיל את הטיפול בנושאים אלה תיכף ומיד ומותר ליישוב לעלות על השטח כדי שלא להפסיד את עונת השתילה. ביחס לנקודה השניה והיא המשך חברותו של א' ביישוב לאחר שמיעת כל התיאורים בית הדין סבור שאין לחייב את המזכירות לתת לו מכתב המלצה לעמידר, היחסים הקשים שיש והמתח זה לא טוב ליישוב וכן לא טוב לא' לחיות בחברה שהרבה אנשים מסתייגים ממישהו ובעיקר בזה שהוא הגיש תלונות נגד נערים ואנשים למשטרה, זה יצר מתח רב ביישוב, לכן סבור בית הדין שלטובתו יעזוב למקום אחר ואולי כעבור כמה שנים שיירגעו הרוחות תתאפשר חזרתו אם יתאימו התנאים. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב שלום אילוז הרב ישראל הירשנזון הערה: לפסק זה קדמו שני פסקים בנידון פסק ופסק המשך. לפסק לחץ כאן . לפסק ההמשך הראשון לחץ כאן . נושאים גופים ציבוריים > ישובים ורשויות מקומיות > סמכויות ותפקידים > חברי המזכירות > חובתם להמליץ על תושב אגודה/אגודה שיתופית > בעלות על הנכסים > יחיד שגאל קרקע