תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 37.

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
בְּאוּרְתָּא אֲמַר רָבָא הָכִי, וּבְצַפְרָא הֲדַר בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: שְׁרִיתוּהָ? יְהֵא רַעֲוָא דְּתִשְׁ(תְּ)רוֹ אַף תַּרְבָּא. הָכָא גַּבֵּי מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵירוֹ הַנְּשׂוּאָה לְכֹהֵן, מַאי? מִי עֲבוּד רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא לְכֹהֵן, אוֹ לָא. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי הַשְׁתָּא? בִּשְׁלָמָא הָתָם, כֵּיוָן דְּאִיכָּא רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּאָמְרִי: אַף עַל גַּב דְּלָא שְׁהָא וָלָד מְעַלְּיָא הָוֵי, גַּבֵּי אֵשֶׁת כֹּהֵן כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר — עָבְדִינַן כְּרַבָּנַן, אֲבָל הָכָא, כְּמַאן נַעֲבֵיד? אִי כְּרַבִּי מֵאִיר, הָא אָמַר: יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית, וְאִי כְּרַבָּנַן — הָאָמְרִי בְּגֵט. אִיתְּמַר: קִדְּשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה וּבָרַח, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרַפְרָם, חַד אָמַר: מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ, וְחַד אָמַר: עֵירוּקֵיהּ מִסָּתְיֵיהּ. הֲוָה עוֹבָדָא וַאֲמַר לְהוּ רַפְרָם: עֵירוּקֵיהּ מִסָּתְיֵיהּ. סָפֵק בֶּן תֵּשַׁע וְכוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: לֵימָא הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים לְתִשְׁעָה יָלְדָן! אֲמַר לֵיהּ: נְשֵׁי דִּידַן, לְשִׁבְעָה יָלְדָן. אֲמַר לֵיהּ: נְשֵׁי דִּידְכוּ הָווּ רוּבָּא דְּעָלְמָא? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמֵינָא: רוֹב נָשִׁים יָלְדָן לְתִשְׁעָה, וּמִיעוּט לְשִׁבְעָה, וְכׇל הַיּוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה, עוּבָּרָהּ נִיכָּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ. וְזוֹ, הוֹאִיל וְלֹא הוּכַּר עוּבָּרָהּ לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ — אִיתְּרַע לֵיהּ רוּבָּא. אִי כׇּל הַיּוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה עוּבָּרָהּ נִיכָּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ, הָא מִדְּלֹא הוּכַּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ, עוּבָּרָהּ וַדַּאי בַּר שִׁבְעָה לְבָתְרָאָה הוּא! אֶלָּא אֵימָא: רוֹב הַיּוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה — עוּבָּרָהּ נִיכָּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ, וְהַאי מִדְּלֹא הוּכַּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ — אִיתְּרַע לֵיהּ רוּבָּא. תָּנוּ רַבָּנַן: רִאשׁוֹן רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, וְשֵׁנִי מַמְזֵר מִסָּפֵק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין מַמְזֵר מִסָּפֵק. מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: רִאשׁוֹן רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, וְשֵׁנִי סְפֵק מַמְזֵר, וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סְפֵק מַמְזֵר, אֶלָּא וַדַּאי מַמְזֵר, וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת. רָבָא אָמַר, הָכִי קָאָמַר: רִאשׁוֹן רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, וְשֵׁנִי מַמְזֵר וַדַּאי מִסָּפֵק וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין וַדַּאי מַמְזֵר מִסָּפֵק. אֶלָּא סְפֵק מַמְזֵר, וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת. וְקָמִיפַּלְגִי בִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר. דִּתְנַן, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: וַדָּאָן בְּוַדָּאָן — מוּתָּר, וַדָּאָן בִּסְפֵקָן, וּסְפֵקָן בְּוַדָּאָן, וּסְפֵקָן בִּסְפֵקָן — אָסוּר. וְאֵלּוּ הֵן סְפֵקָן: שְׁתוּקִי וַאֲסוּפִי וְכוּתִי. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אֲמַר לִי: הִלֵּל שָׁנָה — עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל: כָּהֲנֵי, לְוִיֵּי, וְיִשְׂרְאֵלֵי, חֲלָלֵי, גֵּירֵי, חֲרוֹרֵי, מַמְזֵרֵי, נְתִינֵי, שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי. וְכוּלָּן מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה. וְאַתְּ אָמְרַתְּ הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר! אַבָּיֵי סָבַר לַהּ כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: הֲלָכָה כְּהִלֵּל, וּמוֹקֵי לַהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אַלִּיבָּא דְהִלְכְתָא, כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּקְשֵׁי הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא. רָבָא סָבַר לַהּ כְּרַב, דְּאָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. וּמוֹקֵי לַהּ לִדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אַלִּיבָּא דְּהִלְכְתָא, כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּקְשֵׁי

פסקים קשורים