עיקול על נכסי בן זוג המוחזקים על ידי צד ג''

עיקול על נכסי בן זוג המוחזקים על ידי צד ג'' בית הדין האזורי חיפה בפני כבוד הדיינים: הרב דניאל אדרי הרב אייל יוסף הרב דוד בר שלטון כ"ו בניסן התשע"ה בא כוח התובע עו"ד גלעד הראל בא כוח הנתבעת עו"ד זיו גרובר חלוקת רכוש – כריכה נושא הדיון: עיקול על נכסי בן זוג המוחזקים על ידי צד ג'' 1. העובדות בקצרה בין הצדדים מתנהלים הליכים בבית הדין הרבני. הבעל כרך בתביעתו את נושא הרכוש. הנוגע לענייננו הוא מעמדה המשפטי של חברת "[ב' מ' ע' בע"מ]" (להלן: "החברה"), כצד להליך בבית הדין הרבני כאשר בעבר הייתה החברה חברה משפחתית בבעלות הצדדים (80% בבעלות הבעל לשעבר ו20% בבעלות האישה). ואולם לאחר שהחליט התובע ביום 18.1.2008, באסיפה כללית, על ביטול מינויה של האישה כדירקטורית בחברה ועל ביטול זכויות החתימה שלה בחשבון החברה, נותר התובע מנהל יחיד בחברה וגם בעל המניות העיקרי. במסגרת הליך שהתנהל בין האישה לחברה בבית הדין האזורי לעבודה, התקבלו תביעותיה של האישה באופן חלקי, ונפסקו לאישה כספים מהחברה בגין דמי הבראה ופיצויי פיטורין משוערכים ליום 10.3.2015 בסך של כ 236,090 ₪. התובע הגיש בקשה דחופה לבית הדין כדי שזה יורה על עיכוב חלקי של התשלום בהתאם לפסק הדין של בית הדין לעבודה. בבקשתו טען כי חלקו עומד על סך של 104,099 ₪, וכן חלקו בקופת גמל "גדיש" עומד על 77,380 ₪. ב"כ האישה שלח תגובתו ביום כ"ג בניסן תשע"ה (12.4.2015), ובה טען כי אין ולא היה לבית הדין סמכות להוציא את הצו מתחת ידו. כאמור לעיל, עלינו לברר האם יש ממש בטענת ב"כ האישה כי צו העיכוב ניתן שלא בסמכות. 2. המסגרת המשפטית כלל הוא ואין חולק כי מבחינה משפטית החברה היא אישיות משפטית נפרדת והיא נחשבת כצד ג' בכל הקשור לבירור סוגיית הרכוש וזכויות הצדדים במסגרת ההליכים המתנהלים בין הצדדים בבית הדין הרבני, הגם כי לתובע ולנתבעת יש בה מניות הרשומות על שמם. בשונה מבית המשפט לענייני משפחה אשר מוסמך לצרף לדיון גם חברות בע"מ שיש למי מבעלי הדין חלק בהן, בית הדין הרבני אינו יכול לעשות זאת. יחד עם זאת, גם אם בית הדין אינו מוסמך לצרף צד שלישי לדיון, אין בכך כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין להכריע בסכסוך במישור היחסים שבין בני הזוג עצמם (ראה: תיק (רב'גדול) 10906211 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 4.2.2007)). כמו כן, ראה בתיק (רבני גדול) 3508641 פלונית נ' פלוני, (9.3.2010)) שם נאמר בזה הלשון: "מעורבות של צד ג' בסכסוך בין בני זוג אינה נוטלת מבית הדין את הסמכות לפסוק ולהכריע בסכסוך גופא ובאיזון משאבים בין בני הזוג עד כמה שהדבר ידרש. מעורבות זו רק מגבילה את תוצאות הפסיקה לבני הזוג ולא לצד ג'. ביהמ"ש למשפחה לעומת זאת מוסמך לצרף לתובענה צד ג' כאשר הדבר נחוץ לצורך בירור התובענה וההכרעה בה..." "במקרה מתאים, אם בן הזוג האחר יצליח להרים את נטל ההוכחה כי לבן זוג זכויות ממוניות בחברה אך אלו הוברחו על ידי רישומן על שם צד שלישי בנאמנות, יוכל בית הדין לחייב את בן הזוג לשלם את שווי הזכויות או לאזנן בדרך שבית הדין ימצא לנכון וצודק . החברות עצמן, כשם שהן נפרדות לעניין התחייבויותיהן כך הינן נפרדות לעניין הפסיקה. פסיקת בית הדין תחייב את בני הזוג ולא את צד ג' כאמור ובהתאם לאמור בית הדין יכול לפעול כדי לברר את זכויותיו של הבעל במגרש עליו בנוי בית הצדדים, על ידי הזמנת עדים הוצאת צווים ועוד , אלא שכאשר תינתן הפסיקה היא תחייב את בני הזוג בלבד." (ההדגשות הוספו). בנסיבות ענייננו נראה אפוא כי המסקנה המתבקשת היא כי לבית הדין אין סמכות ליתן צווים ולהורות לחברה דבר בנוגע לתשלומי הכספים שחבה החברה, שהיא צד ג', כתוצאה מהליכים משפטיים שהתנהלו בבית הדין לעבודה או בשאר ערכאות אזרחיות שונות. 2.1. הטלת צו עיקול זמני בית הדין מוסמך להטיל עיקול זמני על חלקו של הבעל בכספים הנמצאים אצל החברה. חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) התשט"ז1956, קובע כך: 7ג. (א) בית דין, כשהוא דן בענין שבשיפוטו, רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסי נתבע שבידי הנתבע או שבידי התובע, וכן על נכסי הנתבע שבידי אדם אחר (ב) אין לעקל נכס הפטור מעיקול על פי דין. המחזיק רשאי להגיש לבית הדין התנגדות לעיקול; התנגד המחזיק לעיקול, רשאי מבקש העיקול להגיש לבית המשפט לעניני משפחה, שבתחום שיפוטו נמצא בית הדין מטיל העיקול, בקשה לאישור העיקול. (ד) הגיש מבקש העיקול בקשה לאישור העיקול, יעמוד העיקול בתוקפו עד להחלטה בבקשה או עד לדחיית תביעת התובע או ביטולה, לפי המוקדם; לא הגיש מבקש העיקול בקשה כאמור – יפקע העיקול. זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע (ו) בסעיף זה, "בקשה לאישור העיקול" – כמשמעותה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984 (בחוק זה – תקנות סדר הדין האזרחי) ." מכוח הוראת הסעיף 7ג(א) הנ"ל, בית הדין הרבני רשאי להטיל עיקול מתאים על חלקו של התובע בכספים, כדי למנוע חששו כי יועברו כספיו לידי האישה, ולאפשר לו בסופו של יום, לאחר מתן פסק דין בעניינם של הצדים להיפרע את חלקו. עוד לעניין זה ראה בתמ"ש (נצ') 397110412 ע.ב.א נ' ד.ב.א (פורסם באתר נבו, 13.6.2012) ניתן ע"י כב' השופט אסף זגורי. לאור האמור לעיל, נראה כי אפשר לראות את הצו מיום 23.3.2015, בו הורה בית הדין על עיכוב תשלום הכספים, כצו עיקול זמני על חלקו של הבעל בכספים הנמצאים אצל צד ג' – חברת [ב' מ' ע' בע"מ]. העיקול יישאר בתוקפו. ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים. ניתן ביום כ"ו בניסן התשע"ה (15/04/2015). הרב דניאל אדרי – אב"ד הרב אייל יוסף הרב דוד בר שלטון