ירושה וצוואה בבית הדין הרבני
בישראל דיני הירושה הרשמיים קבועים בחוק הירושה (1965) — בו בני הזוג ורבני בנים ובנות יורשים בחלקים שווים. ההלכה היהודית לעומת זאת קובעת ירושה שונה: הבן הבכור מקבל פי שניים, הבנות אינן יורשות כשיש בנים, והאישה אינה יורשת את בעלה (אלא גובה כתובה). בתי הדין הרבניים יכולים לדון בירושה רק בהסכמת כל הצדדים.
0
פסקי דין במאגר
0
דיינים פעילים
0
בתי דין מעורבים
4
שאלות נפוצות
שאלות נפוצות
האם בית הדין הרבני מוסמך לדון בירושה?▼
רק בהסכמת כל הצדדים (בוררות). בניגוד לגירושין — שם יש סמכות חובה — בירושה בית הדין הרבני פועל כבורר. כאשר יש הסכמה, הוא פוסק לפי ההלכה.
מה ההבדל בין ירושה לפי ההלכה לבין חוק הירושה?▼
חוק הירושה: שוויון בין ילדים (בנים ובנות), בת זוג יורשת. הלכה: בן בכור מקבל פי שניים, בנות אינן יורשות כשיש בנים, האישה גובה כתובה מהעיזבון ולא יורשת. כדי לקיים חלוקה שווה לפי ההלכה, ניתן לכתוב 'מתנה' לבנות תחת 'ירושה'.
האם צוואה המחלקת רכוש בצורה שאינה לפי ההלכה תקפה?▼
תקפה מבחינה אזרחית, אך לא לפי ההלכה. כדי שצוואה שנותנת לבנות ולאישה תהיה 'כשרה' הלכתית — נהוג לנסחה כ'מתנה' ולא כ'ירושה', ולהוסיף סעיף 'מצווה לקיים דברי המת'.
מה מעמד הכתובה בעיזבון?▼
הכתובה היא חוב על העיזבון — האישה גובה אותה לפני שאר היורשים. סכום הכתובה (לרוב סמלי — 100 זהב) ניתן להרחבה בתוספת כתובה. בתי הדין פוסקים על גביית הכתובה מהעיזבון כחלק מהדיון.
יש לך שאלה ספציפית?
שאל את המאגר והמערכת תענה על בסיס 0 פסקי דין בתחום זה.
שאל שאלה