סכסוכי חוזים בבית הדין הרבני
מאז חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו-2026, בתי הדין הרבניים קיבלו סמכות רשמית לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים — כולל סכסוכי חוזים. ה'דין תורה' המסורתי — כינוי לבוררות רבנית — מתנהל לפי עקרונות ההלכה, לעיתים במקביל ולעיתים במקום הדין האזרחי.
0
פסקי דין במאגר
0
דיינים פעילים
0
בתי דין מעורבים
4
שאלות נפוצות
שאלות נפוצות
מה זה 'דין תורה' ומתי בוחרים בו?▼
דין תורה הוא בוררות רבנית שבה בית הדין פוסק לפי ההלכה. שני צדדים שרצו לפסוק 'כיהודים' ולא כ'גויים' (כינוי לדין האזרחי) פונים לבית דין. הפסיקה מחייבת אם שניהם חתמו על שטר בוררות.
מה ההבדל בין פרשנות חוזה בהלכה לבין חוק החוזים האזרחי?▼
ההלכה מדגישה 'דברים שבלב' (כוונה) ו'מנהג המקום' (נורמות שוק). חוק החוזים הישראלי מדגיש לשון הכתוב ותום לב. בפועל — התוצאות לעיתים קרובות דומות, אך ישנם מקרים שבהם ההלכה מחמירה יותר (אסמכתא — התחייבות בלתי מוחלטת — אינה תקפה הלכתית).
האם פסיקת דין תורה ניתנת לאכיפה בבתי המשפט?▼
כן, מאז 2026 פסיקת בית הדין הרבני כבורר ניתנת לאישור ואכיפה בבית המשפט האזרחי — כמו כל פסיקת בוררות. לפני כן, פסיקות הועברו לאישור בית המשפט המחוזי.
האם בית הדין הרבני יכול לחייב פיצויים?▼
כן. בית הדין יכול לחייב תשלום, השבה, פיצויים על נזק ממוני — אך עשוי להבדיל מהדין האזרחי לגבי נזק לא ממוני (עגמת נפש) שלפי חלק מהפוסקים אינו בר-תביעה הלכתית.
יש לך שאלה ספציפית?
שאל את המאגר והמערכת תענה על בסיס 0 פסקי דין בתחום זה.
שאל שאלה