תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 134:

לְיוֹרְשׁוֹ – פְּשִׁיטָא! לִפְטוֹר אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַיִּבּוּם אִצְטְרִיכָא לֵיהּ. הָא נָמֵי תְּנֵינָא – מִי שֶׁאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: ״יֵשׁ לִי בָּנִים״ – נֶאֱמָן. ״יֵשׁ לִי אַחִים״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן! הָתָם – דְּלָא מוּחְזָק לַן בְּאָח, הָכָא – אַף עַל גַּב דְּמוּחְזָק לֵיהּ בְּאָח. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ: ״זֶה בְּנִי״ – נֶאֱמָן? הוֹאִיל וּבַעַל שֶׁאָמַר: ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – נֶאֱמָן. אָמַר רַב יוֹסֵף: מָרֵיהּ דְּאַבְרָהָם! תָּלֵי תַּנְיָא בִּדְלָא תַּנְיָא?! אֶלָּא אִי אִתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ: ״זֶה בְּנִי״ נֶאֱמָן? הוֹאִיל וּבְיָדוֹ לְגָרְשָׁהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אָמְרִינַן ״הוֹאִיל״, בַּעַל שֶׁאָמַר ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – נֶאֱמָן, הוֹאִיל וּבְיָדוֹ לְגָרְשָׁהּ. כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּעַל שֶׁאָמַר ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. מְנַפַּח רַב שֵׁשֶׁת בִּידֵיהּ: אֲזַל לֵיהּ ״הוֹאִיל״ דְּרַב יוֹסֵף. אִינִי?! וְהָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּעַל שֶׁאָמַר ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – נֶאֱמָן! לָא קַשְׁיָא; כָּאן לְמַפְרֵעַ, כָּאן לְהַבָּא. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אָמַר לְמַפְרֵעַ, מַהוּ לְהֵימוֹנֵיהּ לְהַבָּא? מִי פָּלְגִינַן דִּבּוּרָא, אוֹ לָא פָּלְגִינַן דִּבּוּרָא? רַב מָארִי וְרַב זְבִיד; חַד אָמַר: פָּלְגִינַן, וְחַד אָמַר: לָא פָּלְגִינַן. מַאי שְׁנָא מִדְּרָבָא? דְּאָמַר רָבָא: ״אִישׁ פְּלוֹנִי בָּא עַל אִשְׁתִּי״ – הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין לְהוֹרְגוֹ. לְהוֹרְגוֹ, וְלֹא לְהוֹרְגָהּ! בִּתְרֵי גוּפֵי פָּלְגִינַן, בְּחַד גּוּפָא לָא פָּלְגִינַן.