תלמוד בבלי מסכת שבועות דף 44.

מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אֶלָּא לָאו בִּדְלָא שָׁוֵי שִׁיעוּר זוּזֵי – וּבְדִשְׁמוּאֵל קָא מִיפַּלְגִי? לָא; בִּדְלָא שָׁוֵי – כּוּלֵּי עָלְמָא לֵית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל; וְהָכָא בִּדְשָׁוֵי שִׁיעוּר זוּזֵי, וּבִדְרַבִּי יִצְחָק קָא מִיפַּלְגִי – דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״. אִם אֵינוֹ קוֹנֶה מַשְׁכּוֹן, צְדָקָה מִנַּיִן לוֹ? מִכָּאן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן. לֵימָא דְּרַבִּי יִצְחָק תַּנָּאֵי הִיא? וְתִיסְבְּרָא?! אֵימוֹר דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק – שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה; מִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָה מִי אָמַר?! אֶלָּא מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק. וְהָכָא – בְּמִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ, וּבְשׁוֹמֵר אֲבֵדָה קָמִיפַּלְגִי; דְּאִיתְּמַר: שׁוֹמֵר אֲבֵדָה – רַבָּה אָמַר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם,