סיכום
בית הדין האזורי תל-אביב-יפו הוציא צו איסור בעקבות גירושין שהתבצעו כדת משה וישראל. הצו אוסר על הוצאת לעז (פגיעה בשם טוב) על הגט בכל דרך שהיא - בכתב או בעל פה - ואסור לערער על תוקף הגט. הצו מכוונן בעיקר כלפי בעל הדין ובני משפחתו, שנראה בית הדין כי עלול להשתמש בהוצאת לעז או ערעור על הגט ככלי סחיטה נגד האישה. בית הדין הבהיר כי הפרה של הצו תביא לעומדים בפני משפט בגין בזיון בית המשפט, עם אפשרות של מאסר ממושך וקנסות כספיים גבוהים בהתאם לחומרת העבירה.
עובדות
בני הזוג התגרשו בתאריך כ"ז ניסן התשע"ג (18 באפריל 2013) כדת משה וישראל. לאחר סדור הגט בנוכחות בית הדין (במותב תלתא - שלוש דיינים), עלה חשש כי הבעל או בני משפחתו עלולים להוציא לעז על הגט או לערער על תוקפו כדי להטריד את האישה או להפעיל עליה סחיטה.
החלטה
בית הדין הוציא צו איסור המחייב את הבעל, את אביו ואת אמו שלא להוציא לעז על הגט בכל דרך שהיא - בין בכתב ובין בעל פה - ואסור לערער על הגט. הצו חל גם על כל מי שמסייע לכך. הפרה של הצו תדון על ידי בית הדין בהתאם לחוק בתי דין דתיים וחוק בזיון בית המשפט, עם סנקציות של מאסר ממושך וקנסות כספיים.
נימוקים
בית הדין הסתמך על הוראת השו"ע (אבן העזר קנד, כב) המחייבת הטלת חרם על כל העומדים בעת הנתינת הגט, שלא להוציא לעז על הגט. הרמ"א מוסיף שר"ת גזר גזרה על מוציאי לעז על הגט. בית הדין גם השתמש בסמכותו על פי חוק בתי דין דתיים (סעיפים 7א(א) ו-(ב)) כדי לאכוף ציות להוראות בתי דין. בית הדין ראה בהוצאת לעז על הגט כלי אפשרי להטרדה וסחיטה כנגד האישה, ולכן הוציא צו מוגבל עם סנקציות חמורות.
טקסט מלא של הפסק ←
איסור הוצאת לעז על הגט בית הדין האזורי תל-אביב - יפו בפני כבוד הדיינים: הרב צבי בן יעקב דיין, יו"ר ט"ו באייר התשע"ג נושא הדיון: איסור הוצאת לעז על הגט הצדדים התגרשו זמ"ז כדת משה וישראל בתאריך כ"ז ניסן התשע"ג. לאחר סדור הגט – ובמותב תלתא – הוציא בית הדין על כל מי שיוציא לעז על הגט בכל דרך שהיא, וכמבואר בשו"ע אהע"ז קנד, כב, וז"ל: "צריך להטיל חרם על כל העומדים בשעת נתינת הגט, שלא להוציא לעז על הגט. רמ"א – ומזכירין שר"ת גזר בכנופיא עם תלמידיו על מי שמוציא לעז על הגט הניתן." בנוסף על האמור, בית הדין מוציא בזאת צו האוסר הוצאת לעז או ערעור על הגט בכל דרך שהיא – בכתב או בע"פ – ובכל דרך שעשויה לגרום נזק או הטרדה כלשהי לאשה או למקורביה. אם תהיה הפרה של צו זה, יהיה בית הדין מוסמך לדון את מפרי הצו בהתאם לסעיפים 7א(א) ו-(ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956, ובהתאם לסעיפים 6 ו-7 לפקודת בזיון בית המשפט. הדיון יתקיים בתוקף סמכותי לפי סעיף 1(1)(ו) לתקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), התש"ן-1990. בפרט, בית הדין מורה בצו ומתרה בבעל ובקרוביו, כי אם יוציאו לעז או ערעור על הגט, בכל דרך שהיא שעלולה לגרום נזק כזה או אחר לאשה – ש ככל הנראה בהפעלת אמצעי סחיטה כנגד האשה ומקורביה – שאם יעשה איזו פעולה בכל דרך שהיא להוצאת לעז על הגט, הרי בהתאם לאמור בחוק הנ"ל, בית הדין ידון את הנ"ל למאסר ממושך בהתאם לחומרת העבירה, וכן לקנס כספי גבוה, הכול בהתאם לחומרת העבירה. וכל המסייע בידו ייתן על כך את הדין יש לשלוח העתק הצו אל הבעל [פלוני], אבי הבעל [אלמוני] ואם הבעל [אלמונית]. ניתן ביום ט"ו באייר התשע"ג (25/04/2013). הרב צבי בן יעקב – יו"ר