סיכום
תיק בעניין תיקון טלפון נייד. הנתבע הביא את טלפונו לתיקון סדק במסך בעלות 200 ש"ח. לאחר התיקון הופיעו רצודי צבע, ותיקון שני עלה 100 ש"ח. המכשיר פעל תקין 3 ימים בלבד, ואז התקלקל מסך המגע. התובע דרש 130 ש"ח לתיקון החלק החדש. הנתבע סירב בטענה שהתיקון הוא באחריות התובע. בית הדין קבע כי במקרה של ספק היכן אירע הנזק, הנושא המכשיר חייב להביא ראיה שהנזק אירע אצל המתקן. כיוון שהנתבע לא הביא ראיה, החלטת בית הדין היא שהנתבע ישלם את סכום התיקון בהנחה שהנזק עלול להיות תוצאה של הפגיעה הראשונית.
עובדות
משה הביא את טלפונו לגבי, בעל עסק לתיקון מכשירים, כדי לתקן סדק במסך. התיקון עלה 200 ש"ח. בערב יום החזרת המכשיר הופיעו רצודי צבע. התובע שלח את המכשיר למומחה בידיעת הנתבע, וביקש 100 ש"ח נוספים. הנתבע שילם בחוסר רצון. המכשיר פעל תקין 3 ימים בלבד, לאחר מכן קלקלה מערכת מסך המגע. התובע דרש 130 ש"ח לתיקון/החלפת החלק. הנתבע סירב לשלם בטענה שהתיקון הוא באחריותו של התובע.
החלטה
בית הדין דחה את תביעת הנתבע לקבלת חלק מסך המגע בחזרה. בית הדין קבע שכאשר יש ספק היכן אירע הנזק, הנושא המוצר חייב להביא ראיה שהנזק אירע אצל המוכר/המתקן. כיוון שהנתבע לא הביא ראיה משכנעת, וקיימת אפשרות שהקלקול הוא תוצאה עקיפה של הפגיעה הראשונית (הסדק), בית הדין החליט שהנתבע חייב לשלם את מלוא סכום התיקון.
נימוקים
בית הדין פסק כי: (1) לא ניתן לטעון בוודאות שהנתבע הוא שגרם לנזק, כיוון שלא היו עדות ישירות; (2) טענה על פי שיקול דעת אינה מספיקה כאשר קיימות נסיבות אחרות שעלולות להסביר את הקלקול; (3) עובדת הנתבע עצמו שטוען שהמכשיר עבד 3 ימים בלבד משאירה מקום לכך שהקלקול עלול להיות תוצאה של הפגיעה הראשונית; (4) על פי הלכה בנושא מקח טעות, כאשר יש ספק היכן אירע הפגם, הנושא המוצר צריך להביא ראיה שהפגם אירע אצל המוכר, ולא אומרים 'המוציא מחברו עליו הראיה'; (5) המכשיר הגיע למתקן כבר עם קלקול ידוע (סדק), מה שיוצר אפשרות שיש קשר בין שני הקלקולים.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:988 פלאפון שניתן לתיקון ונוצרו בו קלקולים נוספים פסק דין – תיקון חוזר לפלאפון יב סיוון תשע”א בעניין שבין גבי – תובע לבין משה – נתבע תיק 61068 א. העובדות : משה (להלן הנתבע) הביא לגבי (להלן התובע), בעל עסק למכשירי חשמל וטלפונים ניידים, את מכשיר הטלפון הנייד שלו ע”מ לתקנו. במכשיר הטלפון היה סדק שנראה ע”ג המסך. המכשיר תוקן והנתבע שילם 200 ₪. לטענת הנתבע כבר בערב באותו יום שנתקבל המכשיר אצלו בחזרה מהתיקון, החלו להיראות ע”ג המסך רצודי צבע. הנתבע חזר והפקיד את המכשיר בידי התובע ע”מ לתקן בעיה זו . התובע בידיעת הנתבע שלח את המכשיר לתיקון אצל מומחה. לטענתו הוא ביקש מהנתבע את הסכום ששילם למומחה כיוון ששילם מכספו למומחה . הנתבע סירב לשלם כיון שלדעתו כבר שילם על תיקון, לבסוף הסכימו שישלם 100 ₪ נוספים והוא שילם. הנתבע קיבל את המכשיר בחזרה והוא פעל באופן תקין כשיצא מן החנות, לטענת הנתבע המכשיר פעל באופן תקין רק שלושה ימים, לאחר מכן נוצרה בעיה שמסך המגע לא תיפקד . הנתבע החזיר שוב את המכשיר לתקון, המכשיר תוקן והתובע דרש 130 ש”ח, עבור החלפת החלק של מסך המגע. יש לציין שמדובר בחלק נוסף ולא המסך עצמו שכבר תוקן קודם לכן. הנתבע סירב בטענה שהתיקון הוא באחריות התובע ואינו צריך לשלם, לאחר ויכוח הוא הסכים לשלם רק 50 ₪, והם לא הגיעו לידי הסכמה . הנתבע נטל את המכשיר מהחנות ולא שילם בינתיים על התיקון . ב . הטענות : התובע: דורש 130 ש”ח עבור תיקון מסך המגע או לחילופין את החלק שהוחלף בחזרה. הקלקול שקשור למסך מגע אינו כלול באחריותו, כיון שהמכשיר יצא מן החנות תקין והקלקול אירע לאחר זמן, אין זה כלול באחריותו, זהו קלקול בפני עצמו . הנתבע: אינו מסכים לשלם או להחזיר את החלק, לטענתו כל הקלקולים מלבד הסדק אירעו מחמת התובע ולכן הם באחריותו. אע”פ שנאות לשלם את התיקון השני, אך את התיקון השלישי אינו מוכן לשלם . ג. בירור הדין : א. ישנו ויכוח היכן קרה הנזק לפלאפון האם אצל גבי או משה? לעניין זה אין זה חשוב אם משה עצמו עסק בתיקון או שלח אותו למומחה אחר בכל מקרה האחריות במקרה זה על משה . ב. בנידון דידן, גבי אינו יכול לטעון בוודאות שמשה הזיק למכשיר, הרי הוא לא ראה זאת ! שיטת הסמ”ע (עה ס”ק מט), ש גם ידיעה שאינה חושית אלא ע”פ שקול דעת, דינה כטענת ברי, ומועילה אפילו לתפיסת ממון, נראה שגם לדבריו אין לראות בטענה בנדון דידן, טענת בריא. טענה על פי שיקול הדעת היא דווקא כאשר שיקול הדעת אצל הטוען הוא בבחינת נסיבות שכמעט מכריחות את המסקנה, אך בנדון דידן גם הסמ”ע יודה שאין כאן בסיס מספיק לטענה שהרי גם הנתבע עצמו טען שהמכשיר פעל במשך שלושה ימים, וייתכן שהקלקול אירע מסיבות אחרות (ועיי”ש בש”ך ס”ק סד שנחלק על הסמ”ע). יתירה מזאת, המכשיר עצמו הגיע למתקן במצב שיש בו קלקול ידוע, היה סדק במסך מחמת מכה שהמכשיר קיבל, א”כ בהחלט ייתכן שהקלקול האחרון הוא תוצאה עקיפה של פגיעה זו במכשיר . כמו כן מצאנו בהלכ ה בעניין טענת מקח טעות, שכלל גדול הוא שכשיש ספק היכן אירע הפגם, כל שנמצא הפגם ברשותו עליו להביא ראיה. לכן אם נתגלה המום כאשר החפץ כבר ברשות הקונה, הקונה צריך להביא ראיה שהמום אירע אצל המוכר, וכל שלא הביא ראיה עליו לשלם גם אם עדיין לא שילם ולא אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה (שו”ע חו”מ רכד ב’, רלב יא). ד. אנו דוחים את דרישת משה תובע לקבל את חלק המסך מגע בחזרה. יש להניח שהוא היה מעוניין להקנות לנתבע חלק זה במסגרת התיקון והנתבע מעוניין לקנות. כיון שהטלפון הגיע לידי הנתבע הרי נעשה בעלים על החלק הנ”ל אלא שנתחייב לשלם לתובע . ד . החלטה על הנתבע משה לשלם סך 130 ש”ח לתובע גבי התשלום – תוך 7 ימים ממתן פסק הדין . והאמת והשלום אהבו נושאים חזקה (מוחזק - השערה משפטית - ראיה) > חזקה (מוחזק) > העמדת ממון בחזקת התופס > כשטוען ברי > ברי על פי אומד דעתו ולא מידע חושי מכר - קנין > מכר > מום במכר > הוכחת מקום היווצרות המום > ספק מתי המום התהווה