תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 100.

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
רַב אָשֵׁי אָמַר: כׇּל מִן הַצַּד – דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן הִיא; קְרוֹבָה לָזֶה, וּרְחוֹקָה לָזֶה. וְלֵימָא לְהוּ: שִׁקְלוּ דִּידְכוּ וְהַבוּ לִי דִּידִי! הָא מַנִּי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: רַבִּים שֶׁבֵּרְרוּ דֶּרֶךְ לְעַצְמָם, מַה שֶּׁבֵּרְרוּ בֵּרְרוּ. לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – רַבִּים גַּזְלָנִים נִינְהוּ?! אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁאָבְדָה לָהֶן דֶּרֶךְ בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה. אִי הָכִי, אַמַּאי אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? מַאן דְּמַתְנֵי הָא לָא מַתְנֵי הָא. וְטַעְמָא מַאי? מִשּׁוּם דְּרַב יְהוּדָה – דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מֶצֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים – אָסוּר לְקַלְקְלוֹ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – רַבִּים בְּמַאי קָנוּ לֵיהּ? בְּהִילּוּכָא. דְּתַנְיָא: הִלֵּךְ בָּהּ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ – קָנָה מְקוֹם הִילּוּכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הִילּוּךְ מוֹעִיל כְּלוּם, עַד שֶׁיַּחְזִיק. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? דִּכְתִיב: ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ, כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״. וְרַבָּנַן – הָתָם מִשּׁוּם חַבִּיבוּתָא דְאַבְרָהָם הוּא דְּקָאָמַר לֵיהּ הָכִי, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִכְבּוֹשׁ לִפְנֵי בָנָיו. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים, הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה לְהִילּוּךְ – נִקְנֶה בְּהִילּוּךְ. כִּי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בַּר אַמֵּי, אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּדָרֵי טוּנָא דִשְׁבִישָׁתָא וְהָדַר. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דִּמְסַיְּימִין מְחִיצָתָא, אֲבָל לָא מְסַיְּימִין מְחִיצָתָא – כִּי הֵיכִי דְּשָׁקֵיל כַּרְעָא וּמַנַּח כַּרְעָא. דֶּרֶךְ הַיָּחִיד אַרְבַּע אַמּוֹת. תָּנָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כְּדֵי שֶׁיַּעֲבוֹר חֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹ. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. וְתַנְיָא אִידַּךְ, דַּיָּינֵי גוֹלָה אוֹמְרִים: שְׁנֵי גַמָּדִים וּמֶחֱצָה. וְאָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּדַיָּינֵי גוֹלָה. וְהָאָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים! אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא. דֶּרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. תָּנוּ רַבָּנַן: דֶּרֶךְ הַיָּחִיד – אַרְבַּע אַמּוֹת. דֶּרֶךְ מֵעִיר לְעִיר – שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת.

פסקים קשורים