ביאור הגר"א חושן משפט 224
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
כל מי כו'. כפי' הרי"ף שם וראיה לפי' מדפריך בב"מ ק' א' וניחזי ברשותא דמאן כו':
וי"א כו'. כפירש"י שם ועתוס' שם ד"ה כל הנולד כו' וראיה לפי' זה מדאמר לא תציתו ליה כו' מ' דפליג עליו:
ואם אינו כו'. כמו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע ואע"ג דכאן גם שכנגדו אינו יודע משבעינן על טענת ספק כמו המכיר כליו וספריו והמוציא על נכסי אשתו וחנוני על פנקסו דכל שיש רגלים לדבר צריך לישבע אף על טענת ספק וע"ל סי' ע"ה סי"ז בהג"ה וכמ"ש משביעין אותו שאינו ברשותו וכן כאן דה"ל לידע אם היה בו מום או לא:
אם ראובן מודה כו'. כמ"ש בב"ב מ"ד ב' דאף רב זביד ל"ק אלא בשלא באחריות:
אבל אם כו'. כמ"ש שם מ"ה א' אמימר אמר כו' וא"צ אפי' שבועה דאין נשבעין על טענת שמא בשאין רגלים לדכר כמ"ש בפ' כל הנשבעין ואלו נשבעין כו' וכמש"ל סי' ע"ה סי"ז בש"ע וכ"ש כאן דסתם עכו"ם אנסין הן וע"ל סי' קע"ו סל"ו בהג"ה: