תלמוד בבלי מסכת כתובות דף 38:
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אֵימָא: ״בְּתוּלָה״ — לִגְזֵירָה שָׁוָה, וַ״אֲשֶׁר לֹא אוֹרָסָה״ — פְּרָט לְנַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה!
מִסְתַּבְּרָא ״אֲשֶׁר לֹא אוֹרָסָה״ לִגְזֵירָה שָׁוָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ ״נַעֲרָה בְּתוּלָה״. אַדְּרַבָּה: ״בְּתוּלָה״ לִגְזֵירָה שָׁוָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ ״אֲשֶׁר לֹא אוֹרָסָה״! מִסְתַּבְּרָא: הָא אִישְׁתַּנִּי גּוּפַהּ, וְהָא לָא אִישְׁתַּנִּי גּוּפַהּ.
וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא: ״כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת״, שֶׁיְּהֵא זֶה כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת, וּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת כָּזֶה.
קַשְׁיָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא אַדְּרַבִּי עֲקִיבָא. תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא.
בִּשְׁלָמָא רַבִּי עֲקִיבָא דְּמַתְנִיתִין, לָא אָתְיָא גְּזֵירָה שָׁוָה וּמַפְּקָא לֵיהּ לִקְרָא מִפְּשָׁטֵיהּ לִגְמָרֵי. אֶלָּא לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּבָרַיְיתָא, אָתְיָא גְּזֵירָה שָׁוָה וּמַפְּקָא מִפְּשָׁטֵיהּ לִגְמָרֵי.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: קְרִי בֵּיהּ ״אֲשֶׁר לֹא אֲרוּסָה״. אֲרוּסָה בַּת סְקִילָה הִיא! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְחִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בִּקְנָס, אַף עַל גַּב דְּמִיקְּטִיל — מְשַׁלֵּם.
וּלְרַבָּה דְּאָמַר חִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בִּקְנָס, אַף עַל גַּב דְּמִיקְּטִיל מְשַׁלֵּם, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּמַתְנִיתִין.
תָּנוּ רַבָּנַן: קְנָסָהּ לְמִי, לְאָבִיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְעַצְמָהּ. לְעַצְמָהּ אַמַּאי! אָמַר רַב חִסְדָּא: הָכָא בְּנַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה עָסְקִינַן, וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּמַתְנִיתִין וְרַבִּי עֲקִיבָא דְּבָרַיְיתָא.
אָמַר אַבָּיֵי: בָּא עָלֶיהָ וּמֵתָה — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה״ — וְלֹא לַאֲבִי מֵתָה. מִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבָּיֵי, מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרָבָא.
דְּבָעֵי רָבָא: יֵשׁ בֶּגֶר בַּקֶּבֶר, אוֹ אֵין בֶּגֶר בַּקֶּבֶר? יֵשׁ בֶּגֶר בַּקֶּבֶר — וְדִבְנָהּ הָוֵי, אוֹ דִלְמָא: אֵין בֶּגֶר בַּקֶּבֶר, וּדְאָבִיהָ הָוֵי.