אי־הרשאת ערעור כשהמבקש חלוק על שיקול דעתו של בית הדין אך אינו מצביע על טעות הנראית לעין

בית הדין הגדול בפני כבוד הדיינים: הרב דוד ברוך לאו‏ כ"ב בטבת התשפ"ד בא כוח המבקש עו"ד אברהם אינדורסקי בא כוח המשיב עו"ד ג'רמי שטרן נושא הדיון: לפני בית הדין תגובת האם, המשיבה, ל'ערעור' האב על החלטות בית הדין האזורי המורות על אימוץ ההמלצות המקצועיות בעניין ניתוק הקשר בין הילדים לאם, וכן להוראות בית הדין בעניין פירוק השיתוף. לטענת המשיבה מדובר בבקשות רשות ערעור בלבד משום שמדובר באימוץ עקרוני של ההמלצות, כאשר בית הדין נותן בהחלטה זו הזדמנות נוספת לשינוי המצב, וכן תולה את השינוי במתן סיוע מקצועי לצדדים למימוש ההחלטה, ורק לאחר מכן ייתן את החלטתו הסופית. לטענתה אין מקום להתערב בהמלצה זו שניתנה על ידי גורמים מקצועיים לאחר שבדקו את התנהלות ההורים לאורך זמן. גם לגבי פירוק השיתוף טוענת המשיבה כי אין מקום להתערבות בית הדין לערעורים בעניין קריאת בית הדין האזורי להנעת הליך פירוק השיתוף בין הצדדים ונקיטת צעדים מעשיים לביצועו, ולטענתה אין בהחלטה כל הוראת פינוי מיידית לקטינים. מנגד, בקשת המערער למתן צו עיכוב ביצוע להחלטות בית הדין שיש בהם, לטענתו, כדי לפגוע בקטינים ובמדורם. לטענת המערער כאשר המשיבה לא מצאה מקום להגיב לגופם של דברים אלא רק להסתתר תחת טענות מנהליות יש לראותה כמודה לדברי המערער בגוף הדברים, ואין מקום לחייב את האב לפעול בכוח כנגד ילדיהם הרכים ובניגוד להוראות גדולי ישראל והמומחים השוללים דרך זו. דיון והכרעה לאחר העיון בתיק, בהליכים המתארכים בו ובכתבי טענות הצדדים נראה כי אכן מדובר בבקשות רשות ערעור על החלטות ביניים המנסות לקדם הליכים שהומלצו, תוך כדי מתן אפשרות למערער לפעול ולהוכיח את כוונותיו הטובות. לגבי הטיפול בילדים ההנחה הרגילה היא כי טובת הקטינים היא שיהיה להם קשר קבוע וסדיר עם שני ההורים כולל הסדרי לינה. האחריות לקיום קשר זה היא בראש ובראשונה על מי שהילדים נמצאים אצלו, ונטל ההוכחה על עשיית מירב המאמצים לקיום הקשר מוטלת על הורה זה, בכל דרך שיצליח בה. כל הורה רשאי לנקוט בדרך החינוכית הנראית לו, או המסורה לו מרבותיו, אבל ככל שבית הדין נוכח שמתקיים ניכור הורי – גם אם אין זה בגרמתו במזיד של האב, מכל מקום כל שהוא אינו מצליח בחינוך ילדיו, רשאי בית הדין להעביר את הילדים לחינוך ההורה השני כדי שיקיימו את 'כבד את אביך ואת אמך' כראוי, ואין הוא רשאי להניח את המצב כ'מבוי סתום'. רכוש הצדדים גם לגבי הרכוש מתקיים הליך בירור. בית הדין נתן הוראת ביניים לפעול לפירוק שיתוף בדירות על ידי הצדדים ובאופן שאינו מכריע עדיין את הדין. הטיעון שטוען המערער הוא רק שיש בכך כדי לפגוע במגורי ילדיו ולכן היה על בית הדין להמתין לסיום ההליך. לאור זאת לא מתקבלות הבקשות לרשות ערעור ולעיכוב ביצוע. המזכירות תסגור את התיק. ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים. ניתן ביום כ"ב בטבת התשפ"ד (3.1.2024). הרב דוד ברוך לאו – נשיא עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה