סיכום
סכסוך בין נציגת מועצה לבין משפחת דיירים בנוגע להקצאת דירה בשכונה. התובעת טענה כי משפחת ב' פלשו לדירה של משפחת ג' בניגוד להסכם שהיה צריך להניח אותם בדירה קטנה יותר, בהנחה שמשפחת ג' תעזוב. בית הדין קבע כי למועצה יש סמכות על הדירות בהסמכה מרשות השיכון, וכי היה סיכום בין הצדדים. הוכח כי טענת משפחת ב' לגבי כפיה אינה ברת קבלה. בית הדין גזר כי משפחת ב' יתפנו ויעלו לדירה המיועדת להם (דירת משפחת ד'), ומשפחת ד' תשלם להם את ההשקעה שהם שילמו למשפחת ג'. ביצוע הפסק צריך להתבצע תוך שבוע.
עובדות
משפחת ב' (זוג צעיר) פנו אל נציגת המועצה וביקשו דירה בשכונה ש'. נציגת המועצה הסכימה לתת להם דירה בת 3 חדרים של משפחת ד' (שלהם 4 ילדים), בתנאי שמשפחת ג' תעזוב את דירתה הגדולה בת 4 חדרים, שהייתה אמורה להיות של משפחת ד'. משפחת ב' פעלו מאחורי גב המועצה ופלשו ללילה לדירת משפחת ג' בניגוד להסכם. משפחת ב' שילמו סכום של 20,000 שקל למשפחת ג' בעבור הרחבת הדירה. בית הדין קבע כי למועצה יש סמכות על הדירות על סמך הסמכה מרשות השיכון המתוארכת ל-28.11.2001, וכי המועצה הודיעה בהודעה מ-8.5.2002 שלא יהיה אכלוס אלא בתיאום עם המועצה.
החלטה
בית הדין גזר: (1) משפחת ב' יתפנו מדירת משפחת ג' (בת 4 חדרים) ויעלו לדירה המיועדת להם של משפחת ד' (בת 3 חדרים); (2) משפחת ד' תשלם למשפחת ב' את הסכום של 20,000 שקל שהם שילמו למשפחת ג' בעבור הרחבת הדירה, באמצעות גב' א' (נציגת המועצה); (3) גב' א' תיאום את התנהלות התהליך; (4) ביצוע פסק הדין יתבצע תוך שבוע מהודעת הפסק לצדדים.
נימוקים
בית הדין נימק את פסקו באופן הבא: (1) למועצה יש סמכות חוקית לטפל בהקצאת דירות בשכונה בהסמכה שקיבלה ממשרד השיכון; (2) היה סיכום בין הצדדים (גב' א', משפחת ב' ומר ד') על אופן העברת הדירה; (3) טענת משפחת ב' כי הסיכום נעשה בכפיה אינה ברת קבלה, משום שלא היה שום איום או לחץ כלפיהם; (4) משפחת ב' פעלו כנגד ההסכם כשפלשו ללילה לדירה שלא הוקצתה להם; (5) בית הדין קיווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים ויקבלו את כללי האמת והשלום.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:362 פלישה לדירה בניגוד לדעת המועצה שבין: הגב' א', נציגת מועצה. לבין: משפחת ב', תושבים. בנושא: זכותם בדירה. טענות הצדדים: התובעת: הזוג הצעיר ב' פנו אלי ובקשו ממני דירה בשכונה ש', מתוך התחשבות ולפנים משורת הדין שמתי אותם בראש הרשימה, משפחת ג' אמורה היתה לעזוב, ואני הייתי מוכנה לתת להם דירה בת 3 חדרים של משפחת ד', ואת הדירה הגדולה (של משפחת ג') למשפחת ד' (שלהם 4 ילדים), הם פעלו מאחורי גבי ופלשו לדירת ג' בלילה, הייתי יכולה להוציא אותם ע"י משטרה ולא עשיתי זאת, וכעת זה ניתן לעשות רק באמצעות בית משפט, והיות והם לא התפנו ניתקתי להם את המים, הגעתי לסיכום עם משפחת ב' שהם יעלו למעלה ואת הסכום ששילמו למשפחת ג' עבור הרחבת הדירה, משפחת ד' תשלם להם באמצעותי לאחר שאוודא שאכן הם שילמו. אני דורשת שהם יתפנו ויעלו למעלה, והדירה בת 4 חדרים תימסר למשפחת ד'. הנתבעים: אנו סיכמנו עם משפחת ג', אמנם היה סיכום עם א', ומשפחת ד' שנעלה ולחצנו ידים, אבל זה היה בכפיה וחזרנו בנו, גם התנהגותה של משפחת ד' לא היתה טובה. מר ד', גם הוא תיאר את השתלשלות הדברים והדבורים שהיו באמצע, ונכונותו לשלם את ההשקעה של 20,000 שקל. הצדדים הרחיבו בתיאור המאורעות, אולם זה תמצית הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות כמקובל. בירור הדין עלינו לברר אם המועצה באמצעות גב' א' היא בכלל צד בענין או שמדובר בפלישה שאין למועצה שום זכות. בית הדין דרש שגב' א' תביא אישור ואכן היא הביאה אישור ממשרד השיכון שנשלח למועצה, מתאריך י"ג כסלו תשס"ב (28/11/01) שבו משרד השיכון מיפה את כוחה של המועצה על שכונת ש'. למועצה יש סמכות לפנות למשטרה על מנת למנוע פלישה, כמו כן המועצה כתבה מכתב מתאריך כ"ו אייר תשס"ב (8/5/02) ובו הודעה לכל הדיירים שמעתה לא יהיה שום אכלוס אלא בתיאום עם המועצה. מכל האמור לעיל רואים בעליל שהמועצה נכון לעכשיו היא ברת רשות לטפל בדירות האלה, ומה גם שהיה סיכום ביניהם גב' א', ב', ומר ד' על אופן העברת הדירה למשפחת ד', וטענת משפחת ב' כי זה היה בכפיה קשה לקבל. לבית הדין התברר שלא היה שום איום אפילו מילולי כלפי משפחת ב' לפנות את הדירה. גב' א' תתאם את הנושא שמשפחת ב' יעלו לדירת משפחת ד', ומשפחת ד' תשלם את מה שמשפחת ב' שילמה למשפחת ג'. יש לבצע את פסק הבוררות תוך שבוע מעת הגעת פסק הבוררות לאנשים הנוגעים בדבר. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב שלום אילוז נושאים בית דין - סדרי דין > סדרי דין > פסק דין ומעשה בית דין > פרק הזמן לביצוע הפסק > שבוע