סיכום
בקשה להבהרת החלטה בעניין סמכות בית הדין על ענייני רכוש בתביעת גירושין. התובע (בעל) טען סתירה בהחלטת בית הדין: מחד גיסא פסק בית הדין כי כל ענייני הרכוש אמורים להיות נידונים כחלק מתביעת הגירושין תחת סמכותו, ומאידך גיסא פסק כי טענות בדבר הדירה אינן חלק מסמכותו. בית הדין הבהיר כי סמכותו חלה רק על ענייני רכוש שפורטו בכתב התביעה המתוקן. מכיוון שהבעל עצמו לא כרך את הדירה בתביעתו וטען שהיא שייכת לצד ג', בית הדין מנוע מלדון בעניינה. ההחלטה מתאימה לפסיקה שקבעה כי כריכת חלק מענייני הרכוש אינה שוללת את סמכות בית הדין בנושאים המכורכים, אך מאפשרת לצד השני להגיש תביעה בערכאה אזרחית בעניינים שלא נכרכו.
עובדות
תביעת גירושין בה התובע (בעל) כרך חלק מענייני הרכוש בתביעתו. התובע טען כי הדירה אינה שייכת לרכוש הצדדים אלא לצד ג'. בית הדין קיבל את כנות כריכתו של הרכוש ע"י התובע אך מצא שלא כרך את עניין הדירה בכתב התביעה המתוקן.
החלטה
בית הדין קנה סמכות רק בענייני הרכוש שפורטו ע"י התובע בכתב התביעה המתוקן. סמכות בית הדין אינה חלה על ענייני רכוש שלא פורטו על ידי התובע. כריכה חלקית של רכוש אינה מאפשרת לבית הדין לדון בענייני רכוש שלא נכרכו. מכיוון שהתובע טען שהדירה שייכת לצד ג' ולא כרך אותה בתביעתו, בית הדין מנוע מלדון בעניינה, וזכותו של הצד השני להגיש תביעה בבית המשפט בעניין זה.
נימוקים
כריכה אינה פוטרת מהצורך בכריכה כדין. כאשר כריכה חלקית של רכוש בתביעת גירושין נעשית, הסמכות של בית הדין מוגבלת רק לענייני הרכוש המכורכים. מכיוון שהתובע עצמו הקפיד שלא לכרוך את הדירה לאורך כל ההליכים וטען שהיא שייכת לצד ג', לא יכול בית הדין לדון בעניינה. זה עולה מפסיקה בבג"ץ שקבעה כי כריכת חלק מענייני הרכוש מאפשרת לצד השני להגיש תביעה בערכאה אזרחית בענייני רכוש שלא נכרכו.
טקסט מלא של הפסק ←
כריכת רכוש שלא פורט בית הדין האזורי נתניה בפני כבוד הדיינים: הרב יעקב זמיר הרב אברהם שינדלר הרב יהודה יאיר בן מנחם י"ז בסיון התשע"א 19/06/2011) בא כוח התובע טו"ר יעקב קלמן בא כוח הנתבעות עו"ד איימי בכור בוני נושא הדיון: כריכת רכוש שלא פורט לפנינו מונחת בקשת ב"כ הבעל להבהרת החלטה שניתנה ע"י ביה"ד בתיק זה בעניין הסמכות. ב"כ המלומד של הבעל מתפלא, כלשונו, על כך שמחד גיסא ביה"ד פסק כי "כל ענייני רכוש הצדדים אמורים להיות נידונים כחלק מתביעת הגירושין, כאשר חלוקת ואיזון כל ענייני הרכוש בין בני הזוג נתונות לסמכותו של בית דין נכבד זה" [כך לשון בקשת ההבהרה]. ומאידך פסק בית הדין, כי "נושא טענות האשה שכביכול הדירה היא רכוש הצדדים, אינה חלק מסמכותו תוך ובסתירה מוחלטת לכאורה לחלקו הראשון של פסה"ד וכו'" [גם כאן כך לשון בקשת ההבהרה]. ב"כ הבעל שב ומדגיש, כי "הבעל סבור גם עתה כי דירת הצדדים, לצערו, אינה חלק מרכושו ואיננה יכולה לבוא בחשבון בחלוקת רכוש אשר תעשה עם הגירושין וכו". ביה"ד בדרך כלל אינו נזקק לבקשות מעין אלו, ביה"ד נתן את החלטתו ומקום הערעור עליה הוא בביה"ד הגדול. אולם, היות והדברים ברורים מתוך פסה"ד, ביה"ד נענה לבקשה ומסביר את הדברים. ביה"ד שנה ושילש את הקביעה, כי "ביה"ד קנה סמכות בכל ענייני הרכוש אשר פורטו ע"י הבעל בכתב התביעה המתוקן שהוגש על ידו". ודוק, ביה"ד ציין במפורש כי הסמכות חלה רק על ענייני הרכוש אשר פורטו ע"י הבעל בכתב התביעה המתוקן שהוגש על ידו. בהתאם למפורט בארוכה בהחלטת ביה"ד, מנוע הוא מלקנות סמכות בענייני רכוש שלא פורטו על ידי התובע, ואף שביה"ד האריך להראות כי אי-פירוט כל ענייני הרכוש בענייננו אינו גורע מכנות הכריכה, והכריכה מתקבלת על כל הרכוש אשר פורט, ברור הדבר כי הכריכה אינה יכולה לחול על רכוש אשר לא נכרך כדין. ברור הוא כי גם כריכה כנה אינה פוטרת מהצורך בכריכה כדין, ובענייננו, הגם שביה"ד קיבל את כנות כריכתו של הרכוש ע"י הבעל, הרי הבעל עצמו בסופו של דבר הקפיד שלא לכרוך כדין את עניינן הדירה, וכך נעשה על ידו לאורך כל ההליכים כולל בכתב התביעה המתוקן. בירור זה עולה גם מדברי כב' השופט מצא בענין (בג"ץ 772/00 זקס נ' בית-הדין הרבני האזורי בפתח-תקווה , פ"ד נה(2) 49, 54, (28/11/2000)), ולפיהם: "אך על פי הפסיקה הקיימת, כריכת חלק מענייני הרכוש בתביעת גירושין אינה שוללת את סמכות בית הדין הרבני לדון בעניינים שנכרכו, אלא אך מאפשרת לבן הזוג השני להגיש לבית המשפט תביעה נגד בן זוגו בענייני רכוש שלא נכרכו בתביעת הגירושין." דברים אלו עולים באופן מדויק בקנה אחד עם החלטת ביה"ד דידן בענייננו, ובפרט שכאמור הבעל עדיין עומד על כך שדירת הצדדים אינה חלק מרכושו ואיננה יכולה לבוא בחשבון בחלוקת רכוש אשר תעשה עם הגירושין. משכך ברור הדבר כי ביה"ד מנוע מלדון בעניין הדירה אשר לדברי התובע שייכת לצד ג'. ניתן ביום י"ז בסיון התשע"א (19/06/2011) הרב יעקב זמיר – אב"ד הרב אברהם שינדלר – דיין הרב יהודה יאיר בן מנחם – דיין