תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 99.

הָא קָא מַשְׁמַע לַן – לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה; מָה לְמַעְלָה אֵין מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם, אַף לְמַטָּה אֵין מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי לֵוִי – דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: דָּבָר זֶה מָסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ – מְקוֹם אָרוֹן וּכְרוּבִים אֵינוֹ מִן הַמִּדָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אָרוֹן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, יֵשׁ לוֹ רֶיוַח עֶשֶׂר אַמּוֹת לְכׇל רוּחַ וְרוּחַ. אָמַר רַבְנַאי אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּרוּבִים – בְּנֵס הֵן עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית, עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו״. גּוּפַיְיהוּ הֵיכָא הֲווֹ קָיְימִי? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: בְּנֵס הֵן עוֹמְדִין. מַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי: וְדִלְמָא בּוֹלְטִין כְּתַרְנְגוֹלִין הֲווֹ קָיְימִי! מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: וְדִלְמָא זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה הֲווֹ קָיְימִי! מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: וְדִלְמָא בַּאֲלַכְסוֹנָא הֲווֹ קָיְימִי! מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: וְדִלְמָא בֵּיתָא מֵעִילַּאי רָוַוח! מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וְדִלְמָא מִיכָּף הֲווֹ כָּיְיפִי יְדַיְיהוּ! מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: וְדִלְמָא שַׁלְחוֹפֵי הֲווֹ מְשַׁלְחֲפִי! כֵּיצַד הֵן עוֹמְדִין? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר; חַד אָמַר: פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, וְחַד אָמַר: פְּנֵיהֶם לַבַּיִת. וּלְמַאן דְּאָמַר פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, הָא כְּתִיב: ״וּפְנֵיהֶם לַבַּיִת״! לָא קַשְׁיָא; כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וּלְמַאן דְּאָמַר ״וּפְנֵיהֶם לַבַּיִת״, הָא כְּתִיב: ״וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו״! דִּמְצַדְּדִי אַצְדּוֹדֵי – דְּתַנְיָא, אוּנְקְלוֹס הַגֵּר אָמַר: כְּרוּבִים – ״מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים״ הֵן, וּמְצוֹדְדִים פְּנֵיהֶם כְּתַלְמִיד הַנִּפְטָר מֵרַבּוֹ. מַתְנִי׳ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין, וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין. וְאֵינוֹ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ וּמַשְׁקָהּ מִבּוֹרוֹ, אֶלָּא מְמַלֵּא וּמַשְׁקָהּ מִבַּחוּץ. וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פּוֹתַחַת, וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פּוֹתַחַת. גְּמָ׳ פּוֹתַחַת לְהֵיכָא? אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵיהֶם לַבּוֹר. בִּשְׁלָמָא בַּעַל הַבּוֹר, בָּעֵי לְאִשְׁתַּמּוֹרֵי מַיָּא דְּבוֹרֵיהּ; אֶלָּא בַּעַל הַבַּיִת – לְמָה לֵיהּ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: