שאלת תיקון מעמד אישי מגרוש לאלמן

שאלת תיקון מעמד אישי מגרוש לאלמן בית הדין האזורי פתח תקוה בפני כבוד הדיינים: הרב דוד מלכא י"ט באייר התשע"ג תיקון מעמד אישי נושא הדיון: שאלת תיקון מעמד אישי מגרוש לאלמן המבקש הגיש ביום 21.4.13 בקשה למתן פסק דין הצהרתי שיקבע את מעמדו לאלמן. המבקש התגרש מאשתו בביה"ד דנן ביום 15.7.08. לטענתו, ימים מספר לאחר סידור הגט חזרו הצדדים לחיים משותפים עד למועד פטירתה של האשה ביום כ"ז באדר תשע"ג 8.3.13. בדיון לפניי ביום י"ב אייר תשע"ג 22.4.13 הצהיר המבקש שאשתו הייתה חולת סרטן וקיבלה טיפולים כימותרפיים שהשפיעו עליה, וכאשר ביקשה ממנו להתגרש הסכים לכך וכיבד את רצונה. לאחר ימים מספר אמרה לו שהיא מצטערת ומבקשת שיחזור אליה לחיים משותפים. בתחילה נעשה הדבר בצנעה ואח"כ בפרהסיה. המבקש הביא עמו שכן [ש' א'] שהעיד בפניי שהוא גר בשכנות למבקש, ובשלוש השנים האחרונות ראה את המבקש גר בבית ומנהל חיי זוגיות ומטפל בבנות, וכך יודעים כל השכנים. הופיע עד נוסף [א' מ'] שהעיד שמכיר את המבקש לפחות שתים-עשרה שנה, ובתו למדה עם בתו של המבקש מגיל הגן והייתה בת בית אצלם. לדברי העד, הוא ידע מהגירושין של המבקש, אולם לדבריו גם ראה שהם נשארו יחד, וכל פעם שבא לקחת את בתו מבית המבקש, הוא היה שם. בשנות מחלתה של אשת המבקש ראה באיזו מסירות טיפל בה במצבים קשים שעבר עמה – בצורה יוצאת מגדר הרגיל עד ליום פטירתה. לשאלת ביה"ד מה מטרת תיקון המעמד מגרוש לאלמן, השיב המבקש שבעיקר הוא דואג לטובתם של הילדים הקטינים המשותפים בעיזבון אמם, והוא רוצה לממש את זכותו לקבל ממקום עבודת המנוחה את המגיע לו כאלמן מביטוח המנהלים שהיה לה. ביה"ד הבהיר למבקש שכדי להבטיח את זכויות ילדיו כיורשים של אמם המנוחה, הוא רשאי בהיותו אפוטרופוס טבעי של הילדים לפתוח בשמם הליך בקשה למתן צו ירושה על עיזבון אמם. אולם לגבי הזכאות לביטוח מנהלים אשר מותנית בקביעת מעמדו כאלמן, לעניין זה יש להתיישב בדבר לצורך קביעת מעמדו מבחינה הלכתית. אמנם נכון שהחזרה לחיים משותפים לאחר גירושין יוצרת קשר של אישות המצריך סידור גט נוסף כדי שיוכלו הצדדים להינשא לאחר, אולם לא פשוט הדבר לקבוע מעמדו של גרוש שחזר לגרושתו ללא חופה וקידושין כנשוי לה, וממילא לא פשוט לקבוע מעמדו כאלמן לאחר פטירתה. בפד"ר טו עמ' 52 מצוי פסק דין של ביה"ד הגדול בערעור על החלטת ביה"ד האזורי בחיפה שדחה בקשה דומה לנידון זה – לתקן מעמדה של גרושה לאלמנה בגין חזרה לחיים משותפים, וביה"ד הגדול דחה הערעור וקיבל עמדת ביה"ד האזורי שאין לתקן מעמד הגרושה לאלמנה, "כשם שאין גט לאחר מיתה אין אלמנות לאחר גירושין". על פי האמור שם בפד"ר טו, יש מקום לדון במקרים כאלה, הואיל והחזרה לחיים משותפים יוצרת ספק נישואין יש מקום לקבוע מעמד המבקש לאחר פטירת המנוחה כספק אלמן. אולם הואיל ובמרשם האוכלוסין אין רישום מעמד של ספק הרי שלא נוכל להורות על תיקון המעמד לספק אלמן. ראו גם לעניין זה פס"ד של ביה"ד הרבני בחיפה מיום ו' אב תשס"ט 27.7.09 בתיק 591085/1 שהתפרסם באתרים משפטיים. ראו עוד החלטת ביה"ד האזורי בירושלים בתיק 899468/11, שבה דחה ביה"ד האזורי בקשה דומה למרות שלטענת האלמנה נערכו נישואין פרטיים סמוך לפטירת בעלה המנוח, לא אישר ביה"ד האזורי את הנישואין הפרטיים ולא תיקן את מעמד האשה לאלמנה. כנס הדיינים – התשע"ב , 261, 274 (תשע"ג), עיי"ש. בנידון זה הואיל ויש קושי לקבוע מעמדו של המבקש כאלמן מבחינה הלכתית כמבואר בפסקי הדין שציינתי לעיל, והואיל ועיקר דאגתו של המבקש היא להבטיח את זכויות ילדיו מן העיזבון של אמם המנוחה, מן הראוי שיפתח בשמם בקשה למתן צו ירושה על עיזבון אמם. במסגרת הטיפול בבקשה לצו הירושה יוכל ביה"ד לפנות למקום עבודתה של האשה ולבקש את עמדתם ביחס לזכויות המגיעות למבקש ע"פ החוק גם אם לא נקבע את מעמדו כאלמן ע"פ ההלכה. ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים. ניתן ביום י"ט באייר התשע"ג (29/04/2013). הרב דוד מלכא – דיין