תלמוד בבלי מסכת קידושין דף 25.

יְתֶרֶת, וַחֲתָכָהּ – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. אָמַר רַב הוּנָא: וְהוּא שֶׁנִּסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד. סָבֵי דְנָזוֹנְיָא לָא אֲתוֹ לְפִירְקֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אֲמַר לֵיהּ לְרַב הַמְנוּנָא: זִיל צַנְּעִינְהוּ. אֲזַל אֲמַר לְהוּ: מַאי טַעְמָא לָא אֲתוֹ רַבָּנַן לְפִירְקָא? אֲמַרוּ לֵיהּ: אַמַּאי נֵיתֵי? דִּבְעֵינַן מִינֵּיהּ מִילְּתָא וְלָא פְּשַׁט לַן. אֲמַר לְהוּ: מִי בְּעֵיתוּ מִינַּאי מִידֵּי וְלָא פָּשֵׁיטְנָא לְכוּ? בְּעוֹ מִינֵּיהּ: עֶבֶד שֶׁסֵּרְסוֹ רַבּוֹ בַּבֵּצִים, מַהוּ? כְּמוּם שֶׁבַּגָּלוּי דָּמֵי, אוֹ לָא? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אָמְרוּ לוֹ: מָה שְׁמָךְ? אֲמַר לְהוּ: הַמְנוּנָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: לָאו הַמְנוּנָא, אֶלָּא קַרְנוּנָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא. אֲמַר לֵיהּ: מַתְנִיתָא בְּעוֹ מִינָּךְ. דִּתְנַן: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם כּוּלָּם אֵין מְטַמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, וְאֵלּוּ הֵם: רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְרָאשֵׁי אׇזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחוֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּיה וְרָאשֵׁי דַדִּים שֶׁבָּאִשָּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁבָּאִישׁ. וְתָנֵי עֲלַהּ: בְּכוּלָּם עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶם לְחֵירוּת. רַבִּי אוֹמֵר: אַף הַסֵּירוּס. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: אַף הַלָּשׁוֹן. אָמַר מָר: רַבִּי אוֹמֵר אַף הַסֵּירוּס. סֵירוּס דְּמַאי? אִילֵּימָא סֵירוּס דְּגִיד, הַיְינוּ גְּוִיָּיה. אֶלָּא לָאו: סֵירוּס דְּבֵיצִים? רַבִּי אוֹמֵר אַף הַסֵּירוּס. וְרַבִּי, לָשׁוֹן לָא? וּרְמִינְהוּ: הֲרֵי מִי שֶׁהָיָה מַזֶּה וְנִתְּזָה הַזָּאָה עַל פִּיו, רַבִּי אוֹמֵר: הִיזָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא הִיזָּה. מַאי לָאו עַל לְשׁוֹנוֹ? לֹא, עַל שְׂפָתָיו. עַל שְׂפָתָיו פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא זִימְנָא דְּחָלֵים שִׂפְוָתֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. וְהָתַנְיָא: עַל לְשׁוֹנוֹ! וְעוֹד תַּנְיָא: וְשֶׁנִּיטַּל רוֹב הַלָּשׁוֹן, רַבִּי אוֹמֵר: רוֹב הַמְדַבֵּר שֶׁבִּלְשׁוֹנוֹ! אֶלָּא, רַבִּי אוֹמֵר: סֵירוּס, וְלָא מִיבַּעְיָא לָשׁוֹן. בֶּן עַזַּאי אָמַר: לָשׁוֹן, אֲבָל סֵירוּס – לָא. וּמַאי ״אַף״? אַקַּמַּיְיתָא. אִי הָכִי, נַקְדְּמַהּ דְּבֶן עַזַּאי בְּרֵישָׁא! תַּנָּא שַׁמְעַהּ לִדְרַבִּי וְקַבְעַהּ, וְשַׁמְעַהּ לִדְבֶן עַזַּאי וְתַנְיַ[הּ], וּמִשְׁנָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. אָמַר עוּלָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּלָשׁוֹן לְעִנְיַן טוּמְאָה דְּגָלוּי הוּא אֵצֶל הַשֶּׁרֶץ. מַאי טַעְמָא? ״אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי נָמֵי בַּר נְגִיעָה הוּא. לְעִנְיַן טְבִילָה – כְּטָמוּן דָּמֵי. מַאי טַעְמָא: ״וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם״ אָמַר רַחֲמָנָא, מָה בְּשָׂרוֹ מֵאַבָּרַאי – אַף כֹּל מֵאַבָּרַאי. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְעִנְיַן הַזָּאָה. רַבִּי מְדַמֵּי לַהּ לְטוּמְאָה, וְרַבָּנַן מְדַמּוּ לַהּ לִטְבִילָה. וְתַרְוַיְיהוּ בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי: ״וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא וְגוֹ׳״ רַבִּי סָבַר: ״וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ״, רַבָּנַן סָבְרִי: ״וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם״. וְרַבָּנַן נָמֵי, נְדַמְּיַיהּ לְטוּמְאָה? טׇהֳרָה מִטׇּהֳרָהּ הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף. וְרַבִּי, נְדַמְּיַיהּ לִטְבִילָה? ״וְכִבֶּס בְּגָדָיו״ – הִפְסִיק הָעִנְיָן. וְסָבַר רַבִּי לְעִנְיַן טְבִילָה כְּטָמוּן דָּמֵי? וְהָאָמַר רָבִין אָמַר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָה שֶׁל בֵּית רַבִּי שֶׁטָּבְלָה, וְעָלְתָה וְנִמְצָא עֶצֶם בֵּין שִׁינֶּיהָ, וְהִצְרִיכָהּ רַבִּי טְבִילָה אַחֶרֶת. נְהִי דְּבִיאַת מַיִם לָא בָּעֵינַן, מְקוֹם הָרָאוּי לָבוֹא בּוֹ מַיִם בָּעֵינַן, כִּדְרַבִּי זֵירָא. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה – אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִילָּה – בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ.