תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 46:

בְּטָבַל וְלֹא מָל — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמַהְנֵי, כִּי פְּלִיגִי בְּמָל וְלֹא טָבַל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָלֵיף מֵאָבוֹת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: בְּאָבוֹת נָמֵי טְבִילָה הֲוָה. מְנָא לֵיהּ? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב: ״לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם״, וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין טָעוּן כִּבּוּס — טָעוּן טְבִילָה, מְקוֹם שֶׁטָּעוּן כִּבּוּס — אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן טְבִילָה. וְדִלְמָא, נְקִיּוּת בְּעָלְמָא?! אֶלָּא מֵהָכָא: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם״, וּגְמִירִי דְּאֵין הַזָּאָה בְּלֹא טְבִילָה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, טְבִילָה בָּאִמָּהוֹת מְנָלַן? סְבָרָא הוּא, דְּאִם כֵּן, בַּמֶּה נִכְנְסוּ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִמּוֹל וְיִטְבּוֹל. פְּשִׁיטָא, יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים! מַאן חֲכָמִים — רַבִּי יוֹסֵי. דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁבָּא וְאָמַר מַלְתִּי וְלֹא טָבַלְתִּי — מַטְבִּילִין אוֹתוֹ, וּמָה בְּכָךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מַטְבִּילִין. לְפִיכָךְ מַטְבִּילִין גֵּר בְּשַׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מַטְבִּילִין. אָמַר מָר: לְפִיכָךְ מַטְבִּילִין גֵּר בְּשַׁבָּת. פְּשִׁיטָא, כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא סַגִּיא, הֵיכָא דְּמָל לְפָנֵינוּ — מַטְבִּילִין, מַאי ״לְפִיכָךְ״? מַהוּ דְּתֵימָא: לְרַבִּי יְהוּדָה טְבִילָה עִיקָּר, וּטְבִילָה בְּשַׁבָּת לָא, דְּקָא מְתַקֵּן גַּבְרָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹ הָא אוֹ הָא בָּעֵי. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מַטְבִּילִין. פְּשִׁיטָא, דְּכֵיוָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי תַּרְתֵּי בָּעֵינַן — תַּקּוֹנֵי גַּבְרָא בְּשַׁבָּת לָא מְתַקְּנִינַן! מַהוּ דְּתֵימָא: לְרַבִּי יוֹסֵי מִילָה עִיקָּר, וְהָתָם הוּא דְּלָא הֲוַאי מִילָה בְּפָנֵינוּ, אֲבָל הֵיכָא דַּהֲוַאי מִילָה בְּפָנֵינוּ — אֵימָא (לִיטְבֹּל זֶה) [לַיטְבְּלֵיהּ] בְּשַׁבְּתָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי יוֹסֵי תַּרְתֵּי בָּעֵי. אָמַר רַבָּה: עוֹבָדָא הֲוָה בֵּי רַבִּי חִיָּיא בַּר רַבִּי, וְרַב יוֹסֵף מַתְנִי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בַּר רַבִּי, וְרַב סָפְרָא מַתְנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי חִיָּיא, דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל. אָמַר לֵיהּ: שְׁהִי כָּאן עַד לִמְחַר וְנַטְבְּלִינָךְ. שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: גֵּר צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה. וּשְׁמַע מִינַּהּ: אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִמּוֹל וְיִטְבּוֹל. וּשְׁמַע מִינַּהּ: אֵין מַטְבִּילִין גֵּר בַּלַּיְלָה. וְנֵימָא: שְׁמַע מִינַּהּ נָמֵי בָּעֵינַן מוּמְחִין? דִּלְמָא דְּאִיקְּלַעוּ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גֵּר צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה, ״מִשְׁפָּט״ כְּתִיב בֵּיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: מִי שֶׁבָּא וְאָמַר ״גֵּר אֲנִי״, יָכוֹל נְקַבְּלֶנּוּ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִתְּךָ״, בְּמוּחְזָק לְךָ. בָּא וְעֵדָיו עִמּוֹ, מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם״.