ביאור הגר"א אבן העזר 45

אע"פ כו'. עתוס' שם ד"ה ה"ג ור"ח כו' וכ"ה גי' הגאונים: אף ע"פ כו'. כפירש תוספת שם ד"ה חוששין כו' דלפירש"י דוקא בעדים כנ"ל סי' מ"ב ס"ב וערש"י שם ד"ה חוששין לסבלונות כו': ומקום שנהגו כו'. שם מסבלי והדר כו': ורש"י פירש כו'. וכ"מ בגמ' שם וכי קמשדר סבלונות אדעתא כו' ושם א"ד א"ר מנא אמינא כו' הא בעלמא כו' וערשב"א ור"ן שיישבו קושית תוספת הנ"ל וב' הר"ן וש"פ דנקטינן כחומרי שניהם וז"ש בהג"ה ולכן כו' ויש כו': וכ"ז כו' וכ"ש כו'. כמש"ש ו' א' ואי דיהיב ליה ושתק ה"נ כו' א"ד למלאכה כו': וכ"ז מיירי כו'. רש"י שם ד"ה הנ"ל ועתוס' שם ד"ה חוששין וכמ"ש ו' א': י"א דכל כו'. ממש"ש בכתובות כ"ג א' מ"ד אם איתא דמקדשה כו' קמ"ל כו' והטעם שירא שלא ינוחו אותם וכמ"ש בקידושין נ' א' וצריכא כו' בהאי אתרא כו' משא"כ כה"ג דשדך בפרהסיא למה יקדש בצינעה וכ"ש דלא חיישי' שמא קדש כבר קודם שידוכין דלמא שדכה אח"כ וזהו לפירש תוספת הנ"ל והגאונים וע' מהרי"ק שם סי' ק"ע: חששא כו'. ממש"ש מ"ד לא ניחוש למיעוטא ל"ק מ"ד זיל בתר רובא כמ"ש בכל מקום אלא דודאי אזלינן בתר רובא וכ"ש דאיכא כאן חזקה עמה חזקת פנויה דאפי' ר"מ לא חייש כה"ג כמ"ש ביבמות קי"ט ב' אלא חומרא בעלמא הוא משום חומרא דאשת איש וכמו מים שאל"ס וכמש"ש אם נישאת לא תצא כן הוא כאן וכן מקילין בספיקא כיון שאינו אלא חששא בעלמא וע' ברא"ש דקדושין שם ובתוס' דבכורות כ' ב' ד"ה חלב ונן י"ל בההיא דמשאל"ס כולי אבל הרשב"א ור"ת כתב דכאן הטעם משום דבדבר התלוי במנהג לא אזלי' בתר רובא שמא הוא מאותן המיעוט ומ"מ דבריו אמת כו'. י"א כו'. כ"ה בפירש"י שם ד"ה הנ"ל: ואפי' למ"ד כו'. כיון דבלא"ה כאן אינו אלא חששא בעלמא כנ"ל וכ' מהרי"ק השליחות צריך ע"י עדים אבל אם נתן בפני עדים כיון דתחלת השליחות לא היה כן אין לחוש: י"א דכ"ז כו'. עב"ש: י"א דבמקום כו'. כמש"ש מ"ד ב' שארית ישראל כו' וכ"ש כאן חששא בעלמא: וכ"ז מיירי כו'. דתרי חששא לא חיישינן להחמיר נגד רובא וחזקה. שם: אם דרך כו' ואם כו' כמש"ש באתרא דמקדשי כו' היינו מקצת כמו בסבלונות והא דפריך פשיטא ר"ל כבר השמיענו בסבלונות והבעיא לא היתה אלא באתרא דכולהו כתבו והדר מקדשי כי שטר כתובה יש יותר לחוש מסבלונות וז"ש אמר ליה וכי מפני כו' ואי מקצת מקדשי קודם מאי קשי' ליה וכי גרוע מסבלונות וזה שפריך פשיטא דבכה"ג לא איבעיא לן ונסתלקה בזה קושית מהרי"ק ע"ש: