בית שמואל סימן 33
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אמר לה בפני שני עדים. ה"ה לפני ע"א אם אין מכחישים אותו למאן דחייש לקדושין לפני ע"א כמ"ש בסימן מ"ב:
ונתייחד עמה. ואם עסוקים בענין קידושין א"צ האמירה כ"כ בח"מ ואפשר דגרע טפי הואיל והעדים אינן רואים הביאה:
שבא עליה. וביאת שוגג לא קנה באשה אלא ביבמה רי"ו ועיין תו' יבמות דף ט':
כנסה לביתו. אז הקידושין ונשואין באין כאחד או שקדשה כבר הבא עליה היינו בבית חמיו קונה אותה ואין לוקין אותו כיון שבא עליה לשם נישואין הר"ן:
שמא כיון. אף למ"ש בסימן כ"ו אפילו אם שניהם נתכוונו לשם קידושין אם לא אמרו בפירוש שמקדש אותה לא הוי קידושין מ"מ כאן למ"ד דאין עושה בעילתו ביאת זנות הוי כאלו אמר:
דעתו על גמר ביאה. חוץ ביבמה אפילו אם אמר דדעתו על גמר ביאה קונה בהעראה וביאה אחר הקידושין קונה בהעראה ועיין סימן נ"ה וסימן ס"א וברמב"ם רפ"י ובנ"י פ' הע"י: