סיכום
התובע, מנהל חשבונות שעבד עבור הנתבע במשך 9 שנים, תבע תשלום בסך 700 דולר (בתוספת מע"מ) עבור שירותים שבוצעו בתקופה שלאחר שהנתבע הודיע על ביטול ההעסקה. הנתבע טוען שלא קיבל תועלת מהשירותים הללו, והרמז כבר בינואר כי הוא מתלבט בהמשך הקשר. בית הדין קבע, בהסתמך על הרמ"א (חושן משפט סימן רס"ד סעיף ד'), שמי שעושה עבור חברו לא יכול החבר לטעון שעשה בחינם, אך אם לא הגיעה תועלת לאדם אי אפשר לחייבו. בנסיבות המקרה, בית הדין קבע שהנתבע לא נהנה מרוב השירותים, אך הוא אכן נהנה מחלק מהעבודה הקשורה לנסיעה למס הכנסה וטלפונים. בית הדין דחה את תביעתו של התובע וחייב בסך של 30 דולר בלבד כהערכה של הוצאות בפועל.
עובדות
התובע עבד כמנהל חשבונות עבור הנתבע במשך 9 שנים. בעבודתו ערך משכורות, ניהל ספרים, חישב והגיש שומות שנתיות והצהרת הון. בחודש פברואר הודיע הנתבע שהוא מעביר את ניהול החשבונות לחבר שלו. בנובמבר חזר התובע וטיפל בשומה של השנה הקודמת תוך ביצוע נסיעה לירושלים לקבל מסמכים, שליחת מכתבים ותיוקים. הנתבע טוען שהודיע כבר בינואר על כוונתו לעזוב בגלל מציאת מישהו זול יותר, והחומרים שייכים לו ולא נתן לתובע חומר ממפברואר והלאה.
החלטה
בית הדין קבע שלא יחייב את הנתבע בתביעותיו של התובע למעט בסך של 30 דולר בלבד כהערכה של הוצאות בפועל. בית הדין דחה את תביעת הנתבע נגד התובע עבור הוצאות שנגרמו לו, משום שהוצאות אלו בוצעו מרצונו של הנתבע.
נימוקים
בית הדין פסק על סמך הרמ"א (חושן משפט סימן רס"ד סעיף ד') הקובע שמי שעושה משהו עבור חברו לא יכול החבר לטעון שעשה בחינם, אולם אם לא הגיעה תועלת לאדם אי אפשר לחייבו בתשלום. בנדון זה, הנתבע טוען שלא קיבל תועלת מרוב השירותים וכי הודיע כבר בינואר על כוונתו לעזוב, מה שיצר ספק על התובע. התובע היה צריך לברר שוב אם להמשיך בעבודה. עם זאת, הנסיעה לירושלים למס הכנסה והשיחות והמכתבים הם שירותים שכן הגיעה מהם תועלת לנתבע. בית הדין הערך בדרך של פשרה סך של 30 דולר עבור הוצאות אלו. לגבי תביעת הנתבע נגד התובע - קשה לחייב בהוצאות שנעשו מרצון כי זה פחות מגרמא.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:115 מנהל חשבונות שהמשיך לעבוד לאחר שלדברי המעסיק פוטר תש"ס/5 התובע: מר א' הנתבע: מר ב' בנושא: הגשת דוחות והנהלת חשבונות. טענות הצדדים: התובע: אני עבדתי עבור ב' במשך 9 שנים. ערכתי משכורות וכן ניהול הספרים, וכן חישבתי והגשתי את השומות השנתיות וכן הצהרת הון. באמצע פברואר הודיע לי ב' שהחליט שהנהלת החשבונות של השנה תיעשה ע"י חבר שלו, אני כבר חישבתי את המשכורות של ינואר והתרעמתי עליו שהודיע לי מאוחר מדי. באותה שיחה סוכם עם ב' שהמשרד שלי יגיש ויערוך את השומה של השנה הקודמת על מנת לא לגרום לב' בעיות מאחר וכל החומר נמצא אצלי, ולא ידעתי שהוא הוציא מהפקידה בערמה את מאזן הבוחן הסופי של השנה. בנובמבר שלפני התחלנו לטפל בשומה של השנה ע"י משלוח מכתבים, מעקבים, נסיעה לירושלים כדי לקבל את התיק והמדבקות של ב', טלפונים של המשרד לזרז המצאת מסמכים איסוף חומר ותיוק רלוונטי לשומה. לסיכום אני מבקש מבית הדין לחייב את ב': א. שומה - 300 $ + מע"מ. ב. הגשת דו"ח משכורות סופי - 100 $ + מע"מ. ג. הכנת הצהרה הון - 200 $ + מע"מ. ד. הוצאת משרד טלפון מזכירות 100$ + מע"מ. הנתבע: קודם כל אני צריך לומר שלפני ינואר אמרתי לו שאני מתלבט בהמשך הקשר איתו, היה לי טוב אצלו אולם מצאתי מישהו זול יותר, ומנסיון של אחרים שאמרו שאני צריך להיזהר, לבסוף אמרתי והחלטתי לעזוב בינואר, בפברואר לא נתתי לו חומר יותר. ולעצם טענתו של א': א. התחלת טיפול השומה בנובמבר זה מכתב סטנדרטי חצי רציני ואין בו כל ניתוח ספציפי של המצב. ב. לענין הגשת דו"ח שנתי של משכורות, אינני הלקוח היחידי שלו ובאותה נסיעה מן הסתם טיפל גם בלקוחות אחרים באותו דיסקט שהגיש למס הכנסה ולא היו לו הוצאות מיוחדות. ג. לגבי הוצאת המאזן במרמה, החומר שייך לי וא' מקבל תשלום עבור השירות, ואין לו בעלות על עצם החומר, וזה רק הגשת סיכום של רישומים שנעשו במשך השנה שעבורם שולם מידי חודש. ד. התשלומים היו באופן מסודר עבור שירותי הנהלת חשבונות ועבור יתר השירותים. עבור שומה בסך 300$ לא בוצעה כל עבודה בנושא זה. ה. עבור הגשת דו"ח סופי משכורות שילמתי וזה כלול בשכר הטירחה החדשי השוטף. ו. בקשר להצהרת הון - לא נתתי לא' כל מסמך, והחבר שלי טיפל מההתחלה ועד סוף ולא היו לו כל הוצאות בזה. גם המכתב שנשלח על ידו בנידון הוא מכתב סטנדרטי ביותר. ז. מה שדורש 100$ עבור שיחות טלפון ומזכירות בסכום זה ניתן לעשות 1300 שיחות ולשלם עבור עבודת מזכירה יומים. ח. אני מבקש לחייב את מר א' לשלם לי סך 300 $ בגין ביטול זמן ואבדן הכנסה שנגרמה לי כתוצאה מביזבוז שעות רבות בקשר לתביעתו הקנטרנית, כמו כן לשלם לי סך 200 $ עבור יעוץ מקצועי שקבלתי ממשרד רואה חשבון בירושלים כהכנה להגשת כתב הגנה זה. עד כאן עיקר הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות. בירור הדין נהנה מעבודה לאחר פיטורין נושא הדיון שבפנינו הוא, האם עבודתו של מר א' שלפי טענתו עבד עבור מר ב', מחייבת את מר ב', שטוען שלא קיבל שום תועלת משירותיו. אילו מר א' עשה שירות או עבודה עבור ב' וב' נהנה ממנה, ודאי שלא יוכל לטעון שום טענה להפטר. שהרי ה רמ"א חו"מ סימן רס"ד סע' ד' פוסק שכל מי שעושה משהו עבור חברו לא יכול החבר לטעון עשית בחינם, אבל אם לא הגיעה תועלת לאדם אזי אין לחייבו. והנה בנידון דידן טוען מר ב' שאני לא נהנה מהשירותים שלך, וכן רמזתי לך שאני מתלבט עוד לפני ינואר, וזה היה סימן שיש כאן ספק על א', ולפי שיטתו היה על א' לשאול עוד הפעם את ב' האם לעשות עבורך את השירות. ולכן אפילו אם לא' היה ספק והוא פעל כמו בשנים שעברו, אבל היות וב' טוען שלא עשה לו טובה, אין לחייבו בתשלום כי לא הגיע לו הנאה ממנו. עשה לעצמו וגם חבירו נהנה אמנם הנסיעה לירושלים למס הכנסה אפילו אם זה היה גם עבור לקוחות אחרים, הנה כאן מר א' טרח ונסע והגיש את הדיסקט, מגיע לו משהו באופן יחסי למספר הלקוחות שטיפל בהם. כמו כן קצת שיחות טלפון ושיגור מכתבים, מה שנעשה עבור מר ב' מגיע לא' איזה שהוא תשלום. בית הדין מעריך בתור פשרה סך של 30 $ עבור הוצאות אלה. ביחס לתביעת מר ב' את א' עבור הוצאות שהיו לו ובזבוז זמן קשה מאוד לחייב עבורם היות וזה פחות מגרמא, כי את ההוצאות הוא עשה על דעת עצמו, כמו למשל אילו נזקק לעו"ד וזה היה מרצונו, ולא שא' הכריחו לכך. לסיכום: א. בית הדין אינו רואה מקום לחייב את מר ב' בתביעותיו של א' אלא בסך 30 $ השערה של הוצאות גרידה. ב. אין לחייב את א' בהוצאות שהיו למר ב' כי הם נעשו מרצונו. בית הדין מקוה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב שלום אילוז נושאים מהנה חברו > עשית עושר ולא במשפט > המהנה את חברו > פוטר והמשיך לעבוד המהנה את חברו > הוציא לעצמו וחברו נהנה ממילא > הוציא לעצמו וחברו נהנה ממילא מקורות שולחן ערוך חושן משפט רנט-רעב - הלכות אבידה ומציאה סימן רסד סעיף ד