תלמוד בבלי מסכת נדרים דף 68:
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אֲבָל אִם שָׁמַע וְקִיֵּים, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר.
שָׁמַע אָבִיהָ וְהֵפֵר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק בַּעַל לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת הָאָב — זוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: מֵת הָאָב, לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. שָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק הָאָב לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת הַבַּעַל — זוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.
שָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק הָאָב לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת — אֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר, שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר אֶלָּא בְּשׁוּתָּפוּת.