תלמוד בבלי מסכת נדרים דף 41:
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
כְּחִיזְרָא לְדִיקְלֵי, חַד לִתְלָתִין יוֹמִין, וְכִי תִּירְיָיקִי לְגוּפָא. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לָא הִיא וְלָא תִּירְיָיקָה.
אָמַר רַבָּה בַּר יוֹנָתָן אָמַר רַב יְחִיאֵל: עַרְסָן יָפֶה לַחוֹלֶה לִרְפוּאָתוֹ. מַאי עַרְסָן? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: חוּשְׁלָא דִּשְׂעָרֵי עַתִּיקָתָא דְּרֵישׁ נָפְיָא, אָמַר אַבָּיֵי: בָּעֲיָין בִּישּׁוּלָא כְּעֵין בִּישְׂרָא דְתוֹרָא. רַב יוֹסֵף אָמַר: סְמִידֵי דִּשְׂעָרֵי עַתִּיקָתָא דְּרֵישׁ נָפְיָא, אָמַר אַבָּיֵי: בָּעֲיָין בִּישּׁוּלָא כְּבִשְׂרָא דְתוֹרָא.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בּוֹרְדָם, אֵין מְבַקְּרִים וְאֵין מַזְכִּירִין שְׁמוֹ. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַעְיָין הַנּוֹבֵעַ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ״בּוֹרְדָם״ — שֶׁהוּא כְּמַעְיָין הַנּוֹבֵעַ.
וּמְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ כּוּ׳. הֵיכִי קָתָנֵי? אִילֵּימָא דִּרְפוּאַת נֶפֶשׁ בְּחִנָּם, רְפוּאַת מָמוֹן בְּשָׂכָר, לִיתְנֵי הָכִי: מְרַפְּאֵהוּ בְּחִנָּם, אֲבָל לֹא בְּשָׂכָר! אֶלָּא: רְפוּאַת נֶפֶשׁ — גּוּפוֹ, רְפוּאַת מָמוֹן — בְּהֶמְתּוֹ. אָמַר רַבִּי זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: אֲבָל אוֹמֵר לוֹ ״סַם פְּלוֹנִי יָפֶה לָהּ, סַם פְּלוֹנִי רַע לָהּ״.
מַתְנִי׳ וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי גְּדוֹלָה, אֲבָל לֹא בִּקְטַנָּה. וְיָשֵׁן עִמּוֹ בַּמִּטָּה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַהֲנֵהוּ. וּמֵיסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה. וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן, אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי. אֲבָל אוֹכֵל הוּא עִמּוֹ מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר.
גְּמָ׳ תַּנְיָא: לֹא יִרְחַץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי, וְלֹא יִשַׁן עִמּוֹ בַּמִּטָּה, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וּקְטַנָּה בִּימוֹת הַחַמָּה — מוּתָּר. רוֹחֵץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי גְּדוֹלָה, וּמַזִּיעַ עִמּוֹ בִּקְטַנָּה. אֲבָל מֵיסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן, אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי. אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר לְבַעַל הַבַּיִת.
מַתְנִי׳ לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בָּאוּמָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה וְהוּא בָּרָחוֹק מִמֶּנּוּ.
גְּמָ׳ בְּקָרוֹב לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר. כִּי פְּלִיגִי בְּרִחוּק, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: גָּזְרִינַן רָחוֹק מִשּׁוּם קָרוֹב, דְּקָא מְרַפֵּי לֵהּ לְאַרְעָא קַמֵּיהּ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא גָּזְרִינַן.