תלמוד בבלי מסכת כתובות דף 64:

מִיחֲזֵי כִּשְׂכַר שַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף לִשְׁמוּאֵל: מָה בֵּין מוֹרֵד לְמוֹרֶדֶת? אֲמַר לֵיהּ: צֵא וּלְמַד מִשּׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת, מִי שׂוֹכֵר אֶת מִי? דָּבָר אַחֵר: זֶה יִצְרוֹ מִבַּחוּץ, וְזוֹ יִצְרָהּ מִבִּפְנִים. מַתְנִי׳ הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ — לֹא יִפְחוֹת לָהּ מִשְּׁנֵי קַבִּין חִטִּין, אוֹ מֵאַרְבָּעָה קַבִּין שְׂעוֹרִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לֹא פָּסַק לָהּ שְׂעוֹרִין אֶלָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיָה סָמוּךְ לֶאֱדוֹם. וְנוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִיטְנִית, וַחֲצִי לוֹג שֶׁמֶן, וְקַב גְּרוֹגְרוֹת אוֹ מָנֶה דְּבֵילָה. וְאִם אֵין לוֹ — פּוֹסֵק לְעוּמָּתָן פֵּירוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר. וְנוֹתֵן לָהּ מִטָּה, מַפָּץ וּמַחְצֶלֶת. וְנוֹתֵן לָהּ כִּפָּה לְרֹאשָׁהּ, וַחֲגוֹר לְמׇתְנֶיהָ, וּמִנְעָלִים מִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד, וְכֵלִים שֶׁל חֲמִשִּׁים זוּז מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ לֹא חֲדָשִׁים בִּימוֹת הַחַמָּה, וְלֹא שְׁחָקִים בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֶלָּא נוֹתֵן לָהּ כֵּלִים שֶׁל חֲמִשִּׁים זוּז בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְהִיא מִתְכַּסָּה בִּבְלָאוֹתֵיהֶן בִּימוֹת הַחַמָּה. וְהַשְּׁחָקִים — שֶׁלָּהּ. נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצוֹרְכָּהּ. וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצוֹרְכָּהּ — מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ. וּמָה הִיא עוֹשָׂה לוֹ? מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים שְׁתִי בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל. אוֹ מִשְׁקַל עֶשֶׂר סְלָעִים עֵרֶב בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים סְלָעִים בַּגָּלִיל. וְאִם הָיְתָה מְנִיקָה — פּוֹחֲתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּמְכוּבָּד הַכֹּל לְפִי כְּבוֹדוֹ. גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין, לָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא, וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן: וְכַמָּה שִׁיעוּרוֹ — מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. מְזוֹנוֹ לַחוֹל וְלֹא לַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לַשַּׁבָּת וְלֹא לַחוֹל. וְזֶה וָזֶה מִתְכַּוְּונִין לְהָקֵל. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: כִּכָּר הַלָּקוּחַ בְּפוּנְדְּיוֹן, מֵאַרְבַּע סְאִין לְסֶלַע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁתֵּי יָדוֹת לַכִּכָּר, מִשָּׁלֹשׁ כִּכָּרוֹת לַקַּב. חֶצְיָהּ — לְבַיִת הַמְנוּגָּע. וַחֲצִי חֶצְיָהּ — לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּיה. וַחֲצִי חֲצִי חֶצְיָהּ — לְקַבֵּל טוּמְאַת אוֹכָלִין. מַנִּי? אִי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא, תַּמְנֵי הָוְיָין! וְאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, תַּמְנֵי סְרֵי הָוְיָין! לְעוֹלָם רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא, וְכִדְאָמַר רַב חִסְדָּא: צֵא מֵהֶן שְׁלִישׁ לַחֶנְווֹנִי. הָכָא נָמֵי: אַיְיתִי תִּילְתָּא שְׁדִי עֲלַיְיהוּ. אַכַּתִּי תַּרְתֵּי סְרֵי הָוְיָין! אוֹכֶלֶת עִמּוֹ לֵילֵי שַׁבָּת. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֲכִילָה מַמָּשׁ. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֲכִילָה תַּשְׁמִישׁ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? וְעוֹד, תְּלֵיסַר הָוְיָין! אֶלָּא כִּדְאָמַר רַב חִסְדָּא, צֵא מֵהֶן מֶחֱצָה לַחֶנְווֹנִי. הָכִי נָמֵי אַיְתִי פַּלְגָא וּשְׁדִי עֲלַיְיהוּ. קַשְׁיָא דְּרַב חִסְדָּא אַדְּרַב חִסְדָּא! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּאַתְרָא דְּיָהֲבִי צִיבֵי, הָא בְּאַתְרָא דְּלָא יָהֲבִי צִיבֵי. אִי הָכִי, שִׁיתַּסְרֵי הָוְיָין. כְּמַאן, כְּרַבִּי חִידְקָא, דְּאָמַר: אַרְבַּע סְעוּדוֹת חַיָּיב אָדָם לֶאֱכוֹל בַּשַּׁבָּת. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, דַּל חֲדָא לְאָרְחֵי וּפָרְחֵי. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן: לְרַבָּנַן — דַּל תְּלָת לְאָרְחֵי וּפָרְחֵי, לְרַבִּי חִידְקָא — דַּל תַּרְתֵּי לְאָרְחֵי וּפָרְחֵי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לֹא פָּסַק שְׂעוֹרִין וְכוּ׳. אֶלָּא בֶּאֱדוֹם הוּא דְּאָכְלִין שְׂעוֹרִים, בְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא אָכְלִי! הָכִי קָאָמַר: לֹא פָּסַק שְׂעוֹרִים כִּפְלַיִם בְּחִטִּין אֶלָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה סָמוּךְ לֶאֱדוֹם, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂעוֹרִין אֲדוֹמִיּוֹת רָעוֹת הֵן. וְנוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִיטְנִית. וְאִילּוּ יַיִן לָא קָתָנֵי. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר