תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 123:

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
״וְאֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ״?! אֲמַר: מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה בְּיָדִי, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי; הָכִי אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: זוֹ יוֹכֶבֶד – שֶׁהוֹרָתָהּ בַּדֶּרֶךְ, וְלֵידָתָהּ בֵּין הַחוֹמוֹת; שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם״ – לֵידָתָהּ בְּמִצְרַיִם, וְאֵין הוֹרָתָהּ בְּמִצְרַיִם. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חֶלְבּוֹ מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, כְּתִיב: ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגוֹ׳״ – מַאי שְׁנָא כִּי אִתְיְלִיד יוֹסֵף? אֲמַר לֵיהּ: רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁאֵין זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו נִמְסָר אֶלָּא בְּיַד זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ, וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְגוֹ׳״. אֵיתִיבֵיהּ: ״וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמׇחֳרָתָם״! אֲמַר לֵיהּ: דְּאַקְרְיָךְ נְבִיאֵי לָא אַקְרְיָךְ כְּתוּבֵי; דִּכְתִיב: ״בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִקְלַג, נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה עַדְנָה וְיוֹזָבָד וִידִיעֲאֵל וּמִיכָאֵל וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיהוּא וְצִלְּתָי – רָאשֵׁי הָאֲלָפִים אֲשֶׁר לִמְנַשֶּׁה״. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״וּמֵהֶם מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם, וַיַּכּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה״! אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: יִשְׁעִי מִבְּנֵי מְנַשֶּׁה אָתֵי, דִּכְתִיב: ״וּבְנֵי מְנַשֶּׁה חֵפֶר וְיִשְׁעִי״. תָּנוּ רַבָּנַן: הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּזְּרוֹעַ וּבַלְּחָיַיִם וּבַקֵּיבָה, וּבְמוּקְדָּשִׁין, וּבְשֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. כֵּיצַד? הִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן פָּרָה מוּחְכֶּרֶת וּמוּשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁהָיְתָה רוֹעָה בָּאֲפָר; וְיָלְדָה – בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. אֲבָל בָּנוּ בָּתִּים וְנָטְעוּ כְּרָמִים – אֵין בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. הַאי הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּיבָה – הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָתֵי לִידֵי אֲבוּהוֹן, פְּשִׁיטָא! וְאִי דְּלָא אָתֵי לִידֵי אֲבוּהוֹן, רָאוּי הוּא – וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק! הָכָא בְּמַכִּירֵי כְהוּנָּה עָסְקִינַן, וּדְאִשְׁתְּחִיט בְּחַיֵּי דַּאֲבוּהוֹן; וְקָסָבַר: מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ, כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמוּ. מוּקְדָּשִׁין – לָאו דִּידֵיהּ נִינְהוּ! בְּקָדָשִׁים קַלִּים, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – דְּאָמַר: מָמוֹן בְּעָלִים הוּא. דְּתַנְיָא: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים, שֶׁהֵן מָמוֹן בְּעָלִים; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. הִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן פָּרָה מוּחְכֶּרֶת וּמוּשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁהָיְתָה רוֹעָה בָּאֲפָר; וְיָלְדָה – בְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם. הַשְׁתָּא מוּחְכֶּרֶת וּמוּשְׂכֶּרֶת – דְּלָאו בִּרְשׁוּתָא דְּמָרַהּ דִּידְהוּ קָיְימָא, אָמְרַתְּ שָׁקֵיל; רוֹעָה בָּאֲפָר מִיבַּעְיָא?! הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּמוּחְכֶּרֶת וּמוּשְׂכֶּרֶת, דּוּמְיָא דְּרוֹעָה בָּאֲפָר; מָה רוֹעָה בָּאֲפָר – שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא קָא אָתֵי, וְלָא קָא חָסְרִי בַּהּ מְזוֹנָא;

פסקים קשורים