פשרה בין קבלן למזמין עקב תוספת עבודה
סיכום
בקשר לביצוע עבודות הרחבה בבית הכנסת, התובע קבלן טען כי התגלתה תוספת עבודה שלא נחזבה בהצעת המחיר המקורית, והוא דרש תוספת תשלום של כ-11,000 ש"ח. נציגי בית הכנסת (הרב ע' וא') הכחישו את הטענה והצעו תשלום של 6,000 ש"ח בלבד. לאחר הקראת העדים וחברי ועדת הבניה שתמכו בעמדת בית הכנסת, הציעה פשרה בעלת שתי רמות: בית הכנסת ישלם 6,000 ש"ח והרב ע' יוסיף עוד 2,000 ש"ח. ההצעה התקבלה בהסכמה מלאה של כל הצדדים, והצדדים הצהירו כי אין עוד תביעות ממוניות בנושא זה.
סכומים כספיים
עובדות
התובע, קבלן, הוזמן לביצוע עבודת הרחבה בבית הכנסת על ידי הרב ע'. הצדדים סיכמו על הצעת מחיר על בסיס מפרט שצפה התובע. לאחר התחלת העבודה, התגלתה תוספת עבודה שלא היתה כלולה בהצעה המקורית. התובע דרש תוספת תשלום והעריך את העלות הסופית בכ-11,000 ש"ח. נציגי בית הכנסת הכחישו את ההערכה והצעו תשלום של 6,000 ש"ח בלבד. בגלל חילוקי דעות, התובע הפסיק את העבודה. הועידו עדים מ' וד' - חברי ועדת הבניה, שתמכו בעמדת בית הכנסת.
החלטה
בית הדין אישר פשרה בהסכמה: בית הכנסת ישלם לתובע סך 6,000 ש"ח, והרב ע' ישלם עוד 2,000 ש"ח, לסך כולל של 8,000 ש"ח. התשלום הוא סופי וללא כל רישומים נלווים עליו. הצדדים הצהירו בפני בית הדין שאין להם עוד תביעות ממוניות בנושא זה.
נימוקים
לאחר שמיעת טענות כל הצדדים ושמיעת עדים תומכים בעמדת בית הכנסת, בית הדין הציע פשרה אשר איזנה בין הטענות השונות. הפשרה התקבלה בהסכמה מלאה של כל הצדדים, ולכן לא היה צורך בבירור הדין לעומקו. בית הדין ברך על הסכמת הצדדים ליישוב שלום, בהתאם לעקרון "האמת והשלום אהבו".