רמב"ם הלכות מכירה פרק 12
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אָסוּר לַמּוֹכֵר אוֹ לַקּוֹנֶה לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה יד) "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ". וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה אֵינוֹ לוֹקֶה מִפְּנֵי שֶׁנִּתָּן לְהִשָּׁבוֹן. וּבֵין שֶׁהוֹנָה בְּמֵזִיד בֵּין שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁיֵּשׁ בְּמֶכֶר זֶה הוֹנָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם:
וְכַמָּה תְּהֵא הוֹנָיָה וְיִהְיֶה חַיָּב לְהָשִׁיב. שְׁתוּת בְּשָׁוֶה. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁמָּכַר שְׁוֵה שֵׁשׁ בְּחָמֵשׁ. אוֹ שְׁוֵה שֶׁבַע בְּשֵׁשׁ. אוֹ שְׁוֵה חָמֵשׁ בְּשֵׁשׁ. אוֹ שְׁוֵה שֵׁשׁ בְּשֶׁבַע. הֲרֵי זֶה הוֹנָיָה וְנִקְנֶה הַמִּקָּח וְחַיָּב הַמְאַנֶּה לְשַׁלֵּם אֶת הַהוֹנָיָה וּלְהַחֲזִירָהּ כֻּלָּהּ לַמִּתְאַנֶּה:
הָיְתָה הַהוֹנָיָה פָּחוֹת מִזֶּה בְּכָל שֶׁהוּא. כְּגוֹן שֶׁמָּכַר שְׁוֵה שִׁשִּׁים דִּינָר בַּחֲמִשִּׁים וּפְרוּטָה. אֵינוֹ חַיָּב לְהַחְזִיר כְּלוּם. שֶׁכָּל פָּחוֹת מִשְּׁתוּת דֶּרֶךְ הַכּל לִמְחל בּוֹ:
הָיְתָה הַהוֹנָיָה יְתֵרָה עַל הַשְּׁתוּת בְּכָל שֶׁהוּא. כְּגוֹן שֶׁמָּכַר שְׁוֵה שִׁשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים פָּחוֹת פְּרוּטָה. בָּטֵל מִקָּח. וְהַמִּתְאַנֶּה יָכוֹל לְהַחְזִיר הַחֵפֶץ וְלֹא יִקְנֶה כְּלָל. אֲבָל הַמְאַנֶּה אוֹתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר אִם רָצָה זֶה וְקִבֵּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּטַל הַמִּקָּח. אֵין הַמְאַנֶּה חַיָּב לְהַחְזִיר עַד שֶׁתִּהְיֶה הַהוֹנָיָה יֶתֶר עַל פְּרוּטָה. הָיְתָה פְּרוּטָה בְּשָׁוֶה אֵינוֹ מַחְזִיר שֶׁאֵין הוֹנָיָה לִפְרוּטוֹת:
עַד מָתַי יִהְיֶה לוֹ לַחְזֹר וְלִתְבֹּעַ הַהוֹנָיָה אוֹ לְבַטֵּל הַמִּקָּח. עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ. וְאִם שָׁהָה יוֹתֵר מִזֶּה אֲפִלּוּ לָקַח שְׁוֵה מֵאָה בְּמָאתַיִם אֵינוֹ חוֹזֵר:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּלוֹקֵחַ שֶׁהֲרֵי הַמִּקָּח בְּיָדוֹ וּמַרְאֵהוּ. אֲבָל הַמּוֹכֵר חוֹזֵר בְּהוֹנָיָה לְעוֹלָם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּבִטּוּל מִקָּח שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ דְּמֵי זֶה שֶׁמָּכַר עַד שֶׁיִּרְאֶה כְּמוֹתוֹ שֶׁנִּמְכַּר בַּשּׁוּק. לְפִיכָךְ אִם הָיָה הַמִּקָּח דָּבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ שִׁנּוּי וְהוּא כֻּלּוֹ שָׁוֶה כְּגוֹן פִּלְפְּלִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי זֶה אֵינוֹ חוֹזֵר אֶלָּא עַד כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאַל עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק בִּלְבַד:
וְכֵן אִם נוֹדַע שֶׁבָּא לְיָדוֹ כְּמִמְכָּרוֹ וְיָדַע שֶׁטָּעָה וְלֹא תָּבַע אֵינוֹ יוּכַל לַחְזֹר וְלִתְבֹּעַ שֶׁהֲרֵי מָחַל:
כְּשֵׁם שֶׁהוֹנָיָה לְהֶדְיוֹט כָּךְ הוֹנָיָה לְתַגָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּקִי. וּכְשֵׁם שֶׁהוֹנָיָה בְּפֵרוֹת וּבִבְהֵמָה כָּךְ יֵשׁ דִּין הוֹנָיָה בְּמַטְבְּעוֹת:
כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיָה דִּינָר שֶׁל זָהָב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דִּינָר שֶׁל כֶּסֶף וְצֵרְפָה בְּעֶשְׂרִים דִּינָר אוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה הֲרֵי זֶה מַחְזִיר אֶת הַהוֹנָיָה. הָיָה יָתֵר עַל זֶה בָּטֵל הַצֵּרוּף. פָּחוֹת מִכָּאן מְחִילָה:
וְכֵן אִם הָיָה הַסֶּלַע חֲסֵרָה שְׁתוּת וְהָיוּ מוֹצִיאִין הַסְּלָעִים בְּמִנְיָן וְלֹא בְּמִשְׁקָל מַחְזִיר הַהוֹנָיָה:
עַד מָתַי חַיָּב לְהַחְזִיר הַדִּינָר אוֹ הַסֶּלַע. בַּכְּרַכִּים עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַשֻּׁלְחָנִי. בִּכְפָרִים שֶׁאֵין הַשֻּׁלְחָנִי מָצוּי שָׁם יֵשׁ לוֹ לְהַחְזִיר עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. שֶׁאֵין מַכִּיר הַסֶּלַע וְחֶסְרוֹנָהּ וְדָמֶיהָ אֶלָּא הַשֻּׁלְחָנִי. וְהוּא הַדִּין לְמוֹכֵר סְפָרִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לַלּוֹקֵחַ לַחְזֹר עַד שֶׁיַּרְאֶה אוֹתָם לְתַגָּרִים הַבְּקִיאִים בָּהֶן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן. שֶׁאֵין הַכּל בְּקִיאִים בִּדְבָרִים אֵלּוּ. לְפִיכָךְ אִם לֹא הָיָה מַכִּיר בְּאוֹתָהּ מְדִינָה וְהוֹלִיךְ הַמִּקָּח לְמָקוֹם אַחֵר. אוֹ שֶׁבָּא הַבָּקִי לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה וְהוֹדִיעוֹ שֶׁטָּעָה. הֲרֵי זֶה חוֹזֵר:
הַנּוֹתֵן סֶלַע חֲסֵרָה לַחֲבֵרוֹ אִם הָיָה מַכִּירָהּ אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲרֵי זֶה מַחְזִירָהּ. וְאִם הָיָה אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָהּ עַל יְדֵי הַדְּחָק אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְזִירָהּ לְאַחַר זְמַן אֶלָּא אִם כֵּן קִבְּלָהּ מִמֶּנּוּ בְּמִדַּת חֲסִידוּת:
הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ שְׁוֵה אַרְבַּע בְּחָמֵשׁ שֶׁהֲרֵי הַמִּקָּח בָּטֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְלֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹת לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ עַד שֶׁהוּקַר וְעָמַד בְּשֶׁבַע. לוֹקֵחַ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְלֹא הַמּוֹכֵר. שֶׁהֲרֵי הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר לַמּוֹכֵר אִלּוּ לֹא הוֹנֵיתַנִי לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לַחְזֹר וְעַתָּה שֶׁהוֹנֵיתַנִי תַּחְזֹר הֵיאַךְ יִהְיֶה הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר:
וְכֵן מוֹכֵר שֶׁמָּכַר שְׁוֵה חָמֵשׁ בְּאַרְבַּע וְזָל וְעָמַד בְּשָׁלֹשׁ. מוֹכֵר יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְלֹא לוֹקֵחַ. שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוֹנֵיתַנִי תַּחְזֹר בְּךָ:
הַמּוֹכֵר שְׁוֵה חָמֵשׁ בְּשֵׁשׁ וְלֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתוֹ עַד שֶׁהוּקַר וְעָמַד בִּשְׁמוֹנֶה. הֲרֵי הַמּוֹכֵר חַיָּב לְהַחְזִיר הָאַחַת שֶׁל הוֹנָיָה שֶׁהֲרֵי נִקְנָה הַמִּקָּח וְחַיָּב לְהַחְזִיר וּכְשֶׁהוֹקִיר בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ הוּקַר. וְכֵן אִם מָכַר שָׁוֶה שֵׁשׁ בְּחָמֵשׁ וְהוּזְלוּ וְעָמְדוּ עַל שָׁלֹשׁ. הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ חַיָּב לְהַחְזִיר סֶלַע אַחַת שֶׁל הוֹנָיָה. שֶׁהֲרֵי נִקְנָה הַמִּקָּח וּבִרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ הוּזַל: