תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף 108:

וְאִי לָא, אִיעָרוֹמֵי קָא מַעֲרֵים. מַתָּנָה לֵית בָּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. אָמַר אַמֵּימָר: אִי כְּתַב לֵיהּ אַחְרָיוּת – אִית בָּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. מָכַר כׇּל נְכָסָיו לְאֶחָד – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. לִבְעָלִים הָרִאשׁוֹנִים – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. זְבַן מִגּוֹי וְזַבֵּין לְגוֹי – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. זְבַן מִגּוֹי – דַּאֲמַר לֵיהּ: אֲרִי אַבְרַחִי לָךְ מִמִּצְרָךְ. זַבֵּין לְגוֹי – גּוֹי וַדַּאי לָאו בַּר ״וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב״ הוּא. שַׁמּוֹתֵי וַדַּאי מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ, עַד דִּמְקַבֵּל עֲלֵיהּ כֹּל אוּנְסֵי דְּאָתֵי לֵיהּ מֵחֲמָתֵיהּ. מַשְׁכַּנְתָּא לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. דְּאָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַרוּ לִי סָבֵי דְּמָתָא מַחְסֵיָא: מַאי ״מַשְׁכַּנְתָּא״ – דִּשְׁכוּנָה גַּבֵּיהּ. מַאי נָפְקָא מִינַּהּ – לְדִינָא דְּבַר מִצְרָא. לִמְכּוֹר בְּרָחוֹק וְלִגְאוֹל בְּקָרוֹב, בְּרַע וְלִגְאוֹל בְּיָפֶה – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. לִכְרָגָא וְלִמְזוֹנֵי וְלִקְבוּרָה – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. דְּאָמְרִי נְהַרְדְּעָאֵי: לִכְרָגָא, לִמְזוֹנֵי וְלִקְבוּרָה מְזַבְּנִינַן בְּלָא אַכְרַזְתָּא. לְאִשָּׁה וּלְיַתְמֵי וּלְשׁוּתָּפֵי – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. שְׁכֵינֵי הָעִיר וּשְׁכֵינֵי שָׂדֶה – שְׁכֵינֵי הָעִיר קוֹדְמִין. שָׁכֵן וְתַלְמִיד חָכָם – תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. קָרוֹב וְתַלְמִיד חָכָם – תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שָׁכֵן וְקָרוֹב מַאי? תָּא שְׁמַע: ״טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק״. הָנֵי זוּזֵי טָבֵי וְהָנֵי זוּזֵי תְּקוּלֵי – לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. הָנֵי צַיְירִי וְהָנֵי שְׁרוּ – לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. אָמַר: אֵיזִיל וְאֶטְרַח וְאַיְיתֵי זוּזֵי – לָא נָטְרִינַן לֵיהּ. אָמַר: אֵיזִיל אַיְיתֵי זוּזֵי, חָזֵינַן: אִי גַּבְרָא דַּאֲמִיד הוּא דְּאָזֵיל וּמַיְיתֵי זוּזֵי – נָטְרִינַן לֵיהּ, וְאִי לָא – לָא נָטְרִינַן לֵיהּ. אַרְעָא דְּחַד וּבָתֵּי דְּחַד – מָרֵי אַרְעָא מְעַכֵּב אַמָּרֵי בָּתֵּי, מָרֵי בָּתֵּי לָא מְעַכֵּב אַמָּרֵי דְּאַרְעָא. אַרְעָא דְּחַד וְדִיקְלֵי דְּחַד – מָרֵי דְּאַרְעָא מָצֵי מְעַכֵּב אַמָּרֵי דִּקְלֵי, מָרֵי דִּיקְלֵי לָא מָצֵי מְעַכֵּב אַמָּרֵי דְּאַרְעָא. אַרְעָא לְבָתֵּי וְאַרְעָא לְזַרְעָא – יִשּׁוּב עֲדִיף, וְלֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. אַפְסֵיק מְשׁוּנִּיתָא אוֹ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, (חָזֵינָא) [חָזֵינַן]: אִם יָכוֹל לְהַכְנִיס בָּהּ אֲפִילּוּ תֶּלֶם אֶחָד – אִית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא, וְאִי לָא – לֵית בַּהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא. הָנֵי אַרְבָּעָה בְּנֵי מִצְרָנֵי, דְּקָדֵים חַד מִינַּיְיהוּ וְזָבֵין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. וְאִי כּוּלְּהוּ אָתוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – פָּלְגוּ לַהּ בְּקַרְנְזִיל.