תלמוד בבלי מסכת גיטין דף 17:

זְנוּת לָא שְׁכִיחָא. וְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? קָסָבַר: יֵשׁ לְבַעַל פֵּירוֹת עַד שְׁעַת נְתִינָה. בִּשְׁלָמָא לְרֵישׁ לָקִישׁ, מִשּׁוּם הָכִי קָא מַכְשַׁיר רַבִּי שִׁמְעוֹן. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – דְּמַכְשַׁיר? אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא קָאָמֵינָא, כִּי קָאָמֵינָא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, הַיְינוּ דְּאִיכָּא בֵּין רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנַן; אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנַן? פֵּירֵי דְּמִשְּׁעַת כְּתִיבָה וְעַד שְׁעַת חֲתִימָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ! דְּאִתְּמַר: מֵאֵימָתַי מוֹצִיאִין לְפֵירוֹת? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִשְּׁעַת כְּתִיבָה, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשְּׁעַת נְתִינָה! אֵיפוֹךְ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: שְׁלֹשָׁה גִּיטִּין פְּסוּלִים, וְאִם נִיסַּת – הַוָּלָד כָּשֵׁר; מָה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָן? אַהֲנוֹ דִּלְכַתְּחִילָּה לָא תִּינָּשֵׂא. גַּזְיֵיהּ לִזְמַן דִּידֵיהּ, וְיַהֲבֵיהּ נִיהֲלַהּ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: לְרַמַּאי לָא חָיְישִׁינַן. כָּתוּב בּוֹ שָׁבוּעַ, שָׁנָה, חֹדֶשׁ, שַׁבָּת, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: כָּשֵׁר. וּמָה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָן? אַהְנוֹ לְשָׁבוּעַ דְּקַמֵּיהּ וּלְשָׁבוּעַ דְּבָתְרֵיהּ. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, יוֹמָא גּוּפֵיהּ – מִי יָדְעִינַן אִי מִצַּפְרָא אִי מִפַּנְיָא?! אֶלָּא לְיוֹמָא דְּקַמֵּיהּ וּלְיוֹמָא דְּבָתְרֵיהּ; הָכָא נָמֵי, אַהְנִי לְשָׁבוּעַ דְּקַמֵּיהּ וּלְשָׁבוּעַ דְּבָתְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: כַּתְבֵיהּ