תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 97.

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
הַמְתַמֵּד, וְנָתַן מַיִם בְּמִדָּה, וּמָצָא כְּדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, וְרַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בִּכְדֵי מִדָּתוֹ, אֲבָל בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי מִדָּתוֹ – לָא פְּלִיגִי! הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי מִדָּתוֹ פְּלִיגִי; וְהַאי דְּקָא מִיפַּלְגִי בִּכְדֵי מִדָּתוֹ, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יְהוּדָה. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מֵרַב חִיָּיא בַּר אָבִין: שְׁמָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם יַיִן, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ חַמְרָא הוּא? קִיּוּהָא בְּעָלְמָא הוּא. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁמָרִים שֶׁל תְּרוּמָה – רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אָסוּר, וּשְׁלִישִׁי מוּתָּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף שְׁלִישִׁי, בְּנוֹתֵן טַעַם. וְשֶׁל מַעֲשֵׂר – רִאשׁוֹן אָסוּר, שֵׁנִי מוּתָּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף שֵׁנִי, בְּנוֹתֵן טַעַם. וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ – שְׁלִישִׁי אָסוּר, וּרְבִיעִי מוּתָּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף רְבִיעִי, בְּנוֹתֵן טַעַם. וּרְמִינְהִי: שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – לְעוֹלָם אָסוּר, וְשֶׁל מַעֲשֵׂר – לְעוֹלָם מוּתָּר. קַשְׁיָא הֶקְדֵּשׁ אַהֶקְדֵּשׁ, קַשְׁיָא מַעֲשֵׂר אַמַּעֲשֵׂר! הֶקְדֵּשׁ אַהֶקְדֵּשׁ לָא קַשְׁיָא – כָּאן בִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף, כָּאן בִּקְדוּשַּׁת דָּמִים. מַעֲשֵׂר אַמַּעֲשֵׂר נָמֵי לָא קַשְׁיָא – כָּאן בְּמַעֲשֵׂר וַדַּאי, כָּאן בְּמַעֲשֵׂר דְּמַאי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן אִיסּוּרָן, כָּךְ אָמְרוּ לְעִנְיַן הֶכְשֵׁירָן. הֶכְשֵׁירָן דְּמַאי? אִי דְּמַיָּא – אַכְשׁוֹרֵי מַכְשְׁרִי! אִי דְּחַמְרָא – אַכְשׁוֹרֵי מַכְשְׁרִי! לָא צְרִיכָא, שֶׁתִּמְּדוֹ בְּמֵי גְשָׁמִים. וְכֵיוָן דְּקָא שָׁקֵיל וְרָמֵי לְהוּ לְמָנָא – אַחְשְׁבִינְהוּ! לָא צְרִיכָא, שֶׁנִּתַּמֵּד מֵאֵלָיו. וְכֵיוָן דְּקָא נָגֵיד – קַמָּא קַמָּא אַחְשְׁבִינְהוּ! אָמַר רַב פָּפָּא: בְּפָרָה שֶׁשּׁוֹתָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: אֵין אוֹמְרִים קִידּוּשׁ הַיּוֹם, אֶלָּא עַל הַיַּיִן הָרָאוּי לִינָּסֵךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי יַיִן מִגִּתּוֹ, וְהָא תָּאנֵי רַבִּי חִיָּיא: יַיִן מִגִּתּוֹ לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר; וְכֵיוָן דְּאִם הֵבִיא כָּשֵׁר, אֲנַן אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה נָמֵי!

פסקים קשורים