תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 57:
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
יֵשׁ חוּפָּה לִפְסוּלוֹת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין חוּפָּה לִפְסוּלוֹת.
אָמַר שְׁמוּאֵל: וּמוֹדֶה לִי אַבָּא בְּתִינוֹקֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוֹאִיל וְאֵין לָהּ בִּיאָה, אֵין לָהּ חוּפָּה.
אָמַר רָבָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם — קְנָאָהּ, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כְּעֶלְיוֹן.
נִשֵּׂאת לְכֹהֵן — אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכׇּל הַפְּסוּלִין — פְּסָלָהּ.
בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוּא דְּמִפַּסְלָה בְּבִיאָה — מִפַּסְלָה בְּחוּפָּה. הָא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, דְּלָא מִפַּסְלָה בְּבִיאָה — לָא מִפַּסְלָה נָמֵי בְּחוּפָּה. שְׁמַע מִינַּהּ.
אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: יֵשׁ חוּפָּה לִפְסוּלוֹת — בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן.