ערעור בטענות סרק על מסוכנות אב לילדיו ועל קשר בינו לעובדי ודייני בית הדין

בהחלטתי מכ"ו בתמוז התש"ף (18.7.2020) קבעתי כדלהלן: לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי אשקלון שניתנה במסגרת תיק סעד דחוף ושבגדרה הורה להרחיב את הסדרי השהות של הקטינים עם האב ממפגש של פעם באמצע השבוע בנוכחות אדם נוסף, ללינה בשבתות בנוכחות אדם נוסף […] התיק העיקרי אומנם נפתח במועד[…]זוהיאהאמירה החיובית היחידה שנוכל לומר על ההתנהלותבעניינו, התנהלותשמעלה חשש כי המבקשת מבקשת לסכל או למצער לעכב את החלטת בית הדיןקמאלאו דווקא מתוך דאגה כנה לטובת הילדיםאלא מתוך שיקולים אחרים […] לשם מה – מלבד "משיכת זמן" שבו תצומצם שהות האב עם ילדיו – המתינה האם הדואגת לרגע האחרון? נסיבות אלה מטילות צל על כנות טענות האםמלכתחילה […] בקשת רשות הערעור שלפניי עתה כוללת רשימה ארוכה של טענות לעובדותהמוכיחות לפי הנטען את מסוכנותו של האב לילדיו ושבנוגע לכל אחת מהן נאמר כי טעה בית הדין כשלא ייחס לה את המשקל הראוי […] ערעור זה יוכל להיכוןעלהוכחות או עובדות – ועובדות משמעןעובדות מוסכמות או מוכחות, לא טענות– שהיו לפני בית הדין קמא, כדרישת תקנה קלו, ושבית הדין קמא טעהבהתעלמו מהן או בקביעותיו לגביהן או[…]שנתן או לא נתן להן בתוך המארג הראייתי והעובדתי כולו. לצורך ביסוס טענות כאלהלא די באמירה"טעה בית הדין כשלא נתן משקל לעובדה פלונית" –יש להראות כי אכן עובדה היאוכיהוצגה בבית הדיןקמא אך זהלא נתן לה משקל כראוי, היינו טעה בשיקול הדעת, או קבע קביעות עובדתיות המנוגדות לה, היינו טעה בעובדות. בקשת רשות הערעור שלפניי אין בה לא מזה ולא מזה[…] כפי שעולה מדברי שני הצדדים כאחדברקע לסכסוך מצויה גם החלטתו של המשיב לנטוש את החסידותשאליה השתייך ושאליה משתייכת המערערת ומשפחות שני הצדדים – חסידותהידועה כבעלת גישה ותקנות מחמירותבעניינים שונים ואף ככזושיש בקרבה מי שמנסים לאכוף, ולאו דווקא בדרכי נועם, את גישתםושיטתם על אחרים ועל המבקשים לפרוש מן החסידותבפרט, ודי לחכימא ברמיזא בעניין זה. לשיטת המערערת המשיב נטש את החסידות לטובת אורח חייםחילוני אוחילוני למחצה, בעודלשיטתונטש אותהלטובת אורח חיים חרדי פתוח והשתייכות לחסידות מתונה ומכילהיותר. כבר בשלב זה נעיר כיאין אנו יודעים עם מי האמתבנקודה זו […]אולם – ואףשלמותר לצייןכיאיןרוחנו, כרבנים,נוחה מנטישתו של אדם חרדי את הדתלטובת אורח חיים חילוני –אך אף אםאכןכך נהג המשיב אין בכך כדי לקבוע כי הוא מסוכן לילדיו[…] מעורבים בסכסוך בני משפחה נוספים […] לשיטת המשיב ואולי אף לדברי המערערת חלק מתמיכת בני משפחה אלה דווקא בה נזקף 'לזכות' נטישת המשיב את החסידות – ובית הדין היושב בתוך עמו יכול אף לשער בעצמו כי הסבירות שכך הם הדברים אינה מן הנמוכות בלשון המעטה. גם על רקע זה יש מקום לחשוד כי מניעיה של המערערת אינםבהכרחדאגה מפני מסוכנות כמשמעה המקובל אלאגם או בעיקר דאגהמסכנה של פגיעה בנאמנותם של הילדים לחסידות[…] האם היא שבחרה במעברמעיר מגוריהם המשותפים של הצדדים לבני ברק תוך שהיא נוטלת עימה את הילדים ובטרם הוכרע אף כי אכן משמורתם תהיה בידיה […]ברי כי לולי בחירתה זו היו אפשריים הסדרי שהותבין האב לילדים,גם בשבתות, ללא לינה[…] ומעשיה שלה הם שמנעו אפשרות זו.גם זו עננה הרובצת עלשאלתכנותטענותיה[…]שמא בחרה במעבר במכווןכדי להעלות טענה בדבר חששות אלה ולסכלעל ידי טענה זו מן העבר האחד ועל ידי המעבר מן העבר האחראת האפשרות לקשר בין האב לילדיו[…] על חולשת האסמכתאותשעליהן מבקשת בקשת רשות ערעור זו להיסמךעמדנועד כה.חוששני כיאף המערערת ובא כוחה הרגישובהן ולפיכךניסו לתת להן משנה תוקף בדרך פסולה ונפסדתשלהטלת רפש בעובדי בית הדין קמא ודיבור סרה בדייניו[…] נראה לכאורה כי ישנו קשר פסול בין האב המשיב למזכיר בית הדין הרבני האזורי באשקלון […] ואף נראה לכאורה כי יש קשר פסול בין האב המשיב לבין דיין בית הדין הרבני האזורי. כך ולא אחרת, וגם טענה זו – כחברותיה נטענת ללא שתובא לה שמץ של ראיה. טענה חמורה זו אי אפשר לה לבוא ללא יסוד ואי אפשר לה להיוותר ללא מענה.שום ערכאה ושום שיטה משפטית אינה יכולה לסבול קיום קשר פסולכפיהנטען ובה במידה אינה יכולה להרשות האשמה בדבר קיומו ללא שיהיה יסוד להאשמה[…]על המעלה טענהכזולבסס אותהכנדרש […] או […]לידום, למשוך את טענתו בבושת פנים ואף לשלם בגינה הוצאות משפט לדוגמה[…] שקלתי להורות כבר עתה על ביטול צו עיכוב הביצוע, עלדחיית בקשת רשות הערעורעל הסף תוך קביעה כי מדובר בהליך סרק ועל סגירת התיק […]אף לקבועכי לא זו בלבד שהסדרי השהות של הילדים עם אביהם יתקיימו במתכונת שעליה הורה בית דין קמא, לרבות בשבתות, אלאכי על הצדדים להגיעגםלהסכמה על שבת שבה ישהו הילדים עם האב חלף השבת ש'הפסידו',ובהעדר הסכמהכזויקבע בית דין קמאשבת כזו – אם יבקש זאת המשיב ולאחר קבלת תגובת המערערת – ולפי שיקול דעתואף יחייב בהוצאות משפטכפי שהתרה בשולי החלטתו מח' בתמוז (30.6)תוך שיביא בחשבוןכי נזקק להליך בשל הליך הסרק שהתקיים לפנינו ובשלאי הסכמהשל המערערת לאפשר את שהיית הילדים עם המשיב בשבת אחרת תמורת זו ש'הפסידו' כאמור,אואם יתרשם כי הייתההסכמה כזו מן השפה ולחוץ תוך סיכול הדבר למעשה. שקלתי אף לחייבאת המערערתבהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בגין ההליך דנןבכללובגין האשמת דיין בית הדין קמא ומזכיר בית הדיןבקשר פסול עם המשיב,האשמת שוואנטולת בסיס. אך למרות זאת,עקב הזהירות היתרה הנדרשת בעניינן של טענות על מסוכנות לקטינים, ונוכח המכתב שהוזכר לעיל ושלכאורה יכול היה להוות שמץ של ראיה לנטען, על אף כל ההסתייגויות שמניתי לעיל,אני נמנע לעת הזאת מלקבוע כאמור ומורה[…] המערערת תמציאלבית הדין בתוך עשרה ימיםאת המסמכים והראיותשעליהם היא מבססת את טענותיה במלואםותבהירמה מהם היה גם לעיני בית דין קמא והלה לא נתן לו משקל כראוי לדעתה ומה מהם לא היה לפניו […] עשרת הימים שקצבתי חלפו עברוזה מכבר, במהלכם הגישה המערערת בקשה לארכה – שלא החלטתי לקבלה וממילא חובה הייתה עליה לקיים את החלטתי כצורתה, אך גם לו התקבלה – עתה כבר הגיע אף המועד שביקשה המערערת ארכה עד אליו.לבית הדין לא הוגשה עד כה שום ראיה ושום אסמכתא. שלא במפתיע גם להאשמות הנלוזות כלפי עובדי ודייני בית דין קמא לא הומצאה שום אסמכתא ואף על פי כן לא מצאה המערערת לנכון לעשות את המינימום הנדרש ולהודיע על חזרתה בה מהן. המשיב, יוער, הגיש בינתיים שתי בקשות לדחיית הבקשה האמורה והערעור כולו, ובגדרן גם ביקש להורות הוראות נוספות בעניין רישום הילדים למוסדות חינוך ובעניין הסדרי שהות לרבות בדבר השתתפותם בשמחת אירוסי אחיו. אין מקום שבית דיננו בשבתו כערכאת ערעור ייתן החלטות בבקשות אלה של המשיב, מקומן הוא בבית דין קמא וחזקה עליו כי יעשה מלאכתו נאמנה ובזריזות הנדרשת – ולאור כל האמור נוסיף כי חזקה עליו, ולולי שהנחתי זאת מראש הייתי אף מורה ומנחה אותו כך, כי יביא בחשבון גם את האמור לעיל ואת תום הלב והרצון הטוב שיתגלו או שלא יתגלו לעיניו מצד המערערת בנוגע לבקשות המשיב, וכמובן גם את ציותה או את איציותה להחלטות קודמות, הן לעניין ההתרשמות בדבר הרצון הכנה בטובת הילדים ונגזרותיו והן לעניין אפשרות החיוב בהוצאות. לעניין שלפנינו:נוכח האמור בהחלטתי הקודמת ובמצטבר לו נוכח איהגשתן של ראיות כלשהן אין לי אלא לקבוע ולהורותכדלהלן, ברוח ההחלטה ששקלתי ליתן כבר קודם כאמור אלא שמטעמי זהירות נדרשת המתנתי: א.צו עיכוב הביצועשנתן בית דין זה בעניין הסדרי השהות שבין האב, המשיב, לילדי הצדדים –מבוטל. ב.ערעורה של האם, המערערת,ערעור סרק הוא ודינו דחייה על הסף. תיק הערעור ייסגר. ג.הסדרי השהותשל הילדים עם אביהםיתקיימו במתכונת שעליה הורה בית דין קמא. ד.על הצדדים להגיע להסכמה על שבת שבה ישהו הילדים עם האב חלף כל שבת ש'הפסידו', ובדומה לכך בנוגע לכל הסדר שהות אחר שהפסידו. ה.בהעדר הסכמה כזו יקבע בית דין קמאשבת כזו – אם יבקש זאת המשיב ולאחר קבלת תגובת המערערת –ולפי שיקול דעתו אף יחייב בהוצאות משפטכפי שהתרה בשולי החלטתו מח' בתמוז (30.6) תוך שיביא בחשבון כי נזקק להליך בשל הליך הסרק שהתקיים לפנינו ובשל איהסכמה של המערערת לאפשר את שהיית הילדים עם המשיב בשבת אחרת תמורת זו ש'הפסידו' כאמור, או אם יתרשם כי הייתה הסכמה כזו מן השפה ולחוץ תוך סיכול הדבר למעשה. ו.המשיב יפנה את בקשותיו הנוספות, כאמור,לבית דין קמאשחזקה עליו כייעשה מלאכתו נאמנהוכייביא בחשבון– לגוף העניין ואף לעניין חיובי הוצאות – גם את האמור לעיל ואת תום הלבוהרצון הטוב שיתגלו או שלא יתגלו לעיניו ואת ציותה או את איציותה של המערערתלהחלטות קודמותוכי יוודא את אכיפת החלטותיו והחלטות בית דיננוגם יחד. ז.אני מחייבאת המערערת בגיןההליך דנן בכלל ובגיןהאשמת דיין בית הדין קמא ומזכיר בית הדין בקשר פסול עם המשיב – האשמת שווא נטולת בסיסשנראה כי כל עצמהלא נועדה אלא לעכב את ההליכים, לתקוע מקלות בגלגלי הצדק, לפגוע במשיב ובילדיםהזקוקים אף הם לקשר גם עם אביהםושמא אף להטיל מורא על דייני בית הדין–בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח. ח. עותק מהחלטתי זו יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות משפט. ט. ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים. ניתן ביום כ' באב התש"ף (10.8.2020). הרב יעקב זמיר