תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 50:

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אֶחָד יְבָמָה אַחַת לְיָבָם אֶחָד, וְאֶחָד שְׁתֵּי יְבָמוֹת לְיָבָם אֶחָד. כֵּיצַד? עָשָׂה מַאֲמָר בָּזוֹ וּמַאֲמָר בָּזוֹ — צְרִיכוֹת שְׁנֵי גִיטִּין וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בָּזוֹ וְגֵט לָזוֹ — צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בָּזוֹ וּבָעַל אֶת זוֹ — צְרִיכוֹת שְׁנֵי גִיטִּין וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בָּזוֹ וְחָלַץ לָזוֹ — הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה גֵּט. גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ — צְרִיכוֹת הֵימֶנּוּ חֲלִיצָה. גֵּט לָזוֹ וּבָעַל אֶת זוֹ — צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה. גֵּט לָזוֹ וּמַאֲמָר בָּזוֹ — צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה. גֵּט לָזוֹ וְחָלַץ לְזוֹ — אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. חָלַץ וְחָלַץ, אוֹ חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וּבָעַל, אוֹ בַּעַל וּבָעַל, אוֹ בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וְחָלַץ — אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. בֵּין יָבָם אֶחָד לִשְׁתֵּי יְבָמוֹת, בֵּין שְׁנֵי יְבָמִין לִיבָמָה אַחַת. חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וּבָעַל, אוֹ בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, וְנָתַן גֵּט וְחָלַץ — אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף. וְהַבְּעִילָה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּתְּחִלָּה — אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם, בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף — יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַחַת בְּעִילָה וְאַחַת חֲלִיצָה, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף — אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. גְּמָ׳ עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּגֵט אַחַר גֵּט, וּמַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר. אֲבָל גֵּט אֶחָד בִּיבָמָה [וּמַאֲמָר אֶחָד בִּיבָמָה] — מַהֲנֵי. מַאי טַעְמָא אֲמוּר רַבָּנַן גֵּט בִּיבָמָה מַהֲנֵי — מִשּׁוּם דְּמַהֲנֵי בְּעָלְמָא. דְּאִי אָמְרַתְּ לָא מַהֲנֵי, אָמְרִי: גֵּט לְהוֹצִיאָהּ, וַחֲלִיצָה לְהוֹצִיאָהּ. וּמִדְּגֵט לָא מַהֲנֵי — חֲלִיצָה נָמֵי לָא מַהֲנֵי, וְאָתֵי לְמִיבְעַל אַחַר חֲלִיצָה. וּמַאי טַעְמָא אֲמוּר רַבָּנַן מַאֲמָר בִּיבָמָה מַהֲנֵי — מִשּׁוּם דְּמַהֲנֵי בְּעָלְמָא. דְּאִי אָמְרַתְּ לָא מַהֲנֵי, אָמְרִי: מַאֲמָר לִקְנוֹת, וּבִיאָה לִקְנוֹת. וּמִדְּמַאֲמָר לָא מַהֲנֵי — בִּיאָה נָמֵי לָא מַהְנְיָא, וְאָתֵי לְמִיבְעַל אַחַר בִּיאָה. וּמַאי טַעְמָא אֲמוּר רַבָּנַן בִּיאָה פְּסוּלָה יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְּלוּם — אָמְרִי: אִי בִּיאָה אַחַר הַגֵּט הִיא — גְּזֵירָה בִּיאָה אַחַר הַגֵּט מִשּׁוּם בִּיאָה אַחַר חֲלִיצָה. וְאִי בִּיאָה אַחַר מַאֲמָר הִיא — גְּזֵירָה בִּיאָה אַחַר מַאֲמָר מִשּׁוּם בִּיאָה אַחַר בִּיאָה. וּמַאי טַעְמָא אֲמוּר רַבָּנַן הַאי חֲלִיצָה פְּסוּלָה — אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם, אָמְרִי: מַאי לִגְזוֹר? נִגְזוֹר חֲלִיצָה אַחַר הַגֵּט מִשּׁוּם חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה — כֹּל כִּי הָנֵי תִּחְלוֹץ וְתֵיזִיל. לִיגְזוֹר חֲלִיצָה אַחַר מַאֲמָר מִשּׁוּם חֲלִיצָה אַחַר בִּיאָה, אַטּוּ חֲלִיצָה אַחַר מַאֲמָר מִי לָא בָּעֲיָא גֵּט לְמַאֲמָרוֹ? חֲלִיצָה אַחַר בִּיאָה נָמֵי בָּעֲיָא גֵּט לְבִיאָתוֹ. אָמַר רָבָא:

פסקים קשורים