תלמוד בבלי מסכת נדרים דף 26:

אֶלָּא סֵיפָא, דְּאָמַר ״לָזֶה וְלָזֶה״, רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, אַמַּאי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ? וְהָאָמְרַתְּ דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר! אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וּלְרַבָּה לְרַבִּי עֲקִיבָא מִי נִיחָא סֵיפָא? בְּמַאי מוֹקֵים לֵהּ — דְּאָמַר ״לְכוּלְּכֶם״, הֵי דֵין הוּא רִאשׁוֹן וְהֵי דֵין הוּא אַחֲרוֹן? אֶלָּא: רֵישָׁא דְּאָמַר ״לְכוּלְּכֶם״, וְסֵיפָא, כְּגוֹן שֶׁתְּלָאָן זֶה בָּזֶה, וְאָמַר: ״פְּלוֹנִי כִּפְלוֹנִי, וּפְלוֹנִי כִּפְלוֹנִי״. דַּיְקָא נָמֵי, דְּתַנְיָא: הוּתַּר הָאֶמְצָעִי — הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מוּתָּרִין, וּלְמַעְלָה — אֲסוּרִין. אֵיתִיבֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: ״קֻוֽנָּם בָּצָל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם, שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב״. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב! הוּתַּר בַּכּוּפְרִי. וְלֹא בַּכּוּפְרִי בִּלְבַד הוּתַּר, אֶלָּא בְּכׇל הַבְּצָלִים. מַעֲשֶׂה הָיָה, וְהִתִּירוֹ רַבִּי מֵאִיר בְּכׇל הַבְּצָלִים. מַאי לָאו, דְּאָמַר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב, הָיִיתִי אוֹמֵר ״כׇּל הַבְּצָלִים אֲסוּרִין וְכוּפְרִי מוּתָּר״? לֹא, בְּאוֹמֵר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״בָּצָל פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אֲסוּרִין וְכוּפְרִי מוּתָּר״. וְרַבִּי מֵאִיר אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא וְאַלִּיבָּא דְרַבָּנַן. אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יֵשׁ נֶדֶר שֶׁמִּקְצָתוֹ מוּתָּר וּמִקְצָתוֹ אָסוּר. כֵּיצַד? נָדַר מִן הַכַּלְכַּלָּה,