תרומת הדשן ח"א סימן 144

שאלה קמד שכח זכרנו ומי כמוך או וכתוב ונזכר קודם שעקר רגליו חוזר או לאו: תשובה יראה אע"ג דכל הגאונים כתבו דחוזר בזכרנו ואינך ר"ל ומי כמוך אפילו עקר רגליו אין לנהוג הכי אלא כדפסק מהר"ם באשירי דאינו חוזר הואיל ולא הוזכר נוסח זו בתלמוד ואפילו בלא עקר רגליו. אע"ג דכתבו רבוותא דר"י ראה את ר"ת שחזר אחר מודים בדבר שאמרו חכמים אם לא אמר אין מחזירים אותו וי"ל דווקא כשעקר רגליו כה"ג שייך לומר לשון חזרה אבל לא עקר רגליו לא מיקרי חזרה וכתב בסמ"ג דיש לעשות כר"ת בהא וכן התוס' שילהי פרק תפילת השחר דעמא דבר בהא כר"ת מ"מ נראה דאפי' ר"ת לא סבר הכי אלא באותם דברים הנזכרים בתלמיד לאומרו כגון על הניסים בתפילת חנוכה ופורים ויעלה ויבא בערבית דר"ח ואע"פ שאמרו חכמים עלייהו אם לא אמר אין מחזירים אותו מפרש ר"ת דר"ל כשעקר רגליו אבל כל כמה דלא עקר רגליו מחויב הוא לומר כמו שתקנו חכמים אבל דברינו ואינך דאינם מוזכרים כלל לאומרו ואינו מטבע חכמי התלמוד ולכך סבר מהר"ם ואשירי דאינו חוזר בהו למיעבד ברכה לבטלה בשביל חזרתה מניין לנו לחלק בין עקר ללא עקר הא לא קאמר עלה לשון חזרה בשום מקום בתלמוד ובסיגנון זה כתב ג"כ בתשובה אחרת על ששכח על הניסים בחנוכה ובפורים בברכת המזון הארכתי שם יותר: