תלמוד בבלי מסכת נדרים דף 19.

כׇּל שֶׁכֵּן דְּלָא מְעַיֵּיל לִסְפֵיקָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לִסְפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל — כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֵימָא סֵיפָא: סְפֵק בְּכוֹרוֹת, אֶחָד בְּכוֹרֵי אָדָם וְאֶחָד בְּכוֹרֵי בְהֵמָה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה — הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְתָנֵי עֲלַהּ: וַאֲסוּרִים בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה! אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי קָא מְדַמֵּית קְדוּשָּׁה הַבָּאָה מֵאֵלֶיהָ, לִקְדוּשָּׁה הַבָּאָה בִּידֵי אָדָם? אֶלָּא אִי קַשְׁיָא, הָא קַשְׁיָא: סְפֵק מַשְׁקִין, לִיטָּמֵא — טָמֵא, לְטַמֵּא אֲחֵרִים — טָהוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כִּדְבָרָיו. וּמִי סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִיטָּמֵא טָמֵא? וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין טוּמְאָה לְמַשְׁקִין כׇּל עִיקָּר. תֵּדַע: שֶׁהֲרֵי הֵעִיד יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה עַל אַיָּל קַמְצָא דְּכַן, וְעַל מַשְׁקִין בֵּית מִטְבְּחַיָּא דְּכַן? הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: דְּכַן מִלְּטַמֵּא אֲחֵרִים, אֲבָל טוּמְאַת עַצְמָן יֵשׁ בָּהֶן, שַׁפִּיר. אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר דְּכַן מַמָּשׁ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֶלָּא: הָא רַבִּי יְהוּדָה, וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר אִם יֵשׁ בִּכְרִי הַזֶּה מֵאָה כּוֹר״, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד — רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר. וְרָמֵי דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה: מִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לָא מְעַיֵּיל אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא? וּרְמִינְהִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְתַם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה — אֲסוּרָה, וּבַגָּלִיל — מוּתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. טַעְמָא דְּאֵין מַכִּירִין,