תלמוד בבלי מסכת קידושין דף 77.
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
מַתְנִי׳ בַּת חָלָל זָכָר – פְּסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה לְעוֹלָם. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה – בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה. חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל – בִּתּוֹ פְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת – בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה, וְגֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל – בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה, אֲבָל גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת – בִּתּוֹ פְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה. אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִים אֲפִילּוּ עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת, עַד שֶׁתְּהֵא אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה.
גְּמָ׳ מַאי לְעוֹלָם? מַהוּ דְּתֵימָא: מִידֵּי דַּהֲוָה אַמִּצְרִי וַאֲדוֹמִי, מָה לְהַלָּן לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, אַף כָּאן נָמֵי לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן.
יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: נֶאֱמַר כָּאן: ״וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו״. מָה לְהַלָּן זְכָרִים וְלֹא נְקֵבוֹת, אַף כָּאן זְכָרִים וְלֹא נְקֵבוֹת.
אֶלָּא מֵעַתָּה, בִּתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל תִּישְׁתְּרֵי! מִי כְּתִיב בְּנוֹ? ״זַרְעוֹ״ כְּתִיב, ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״.
בַּת בְּנוֹ תִּישְׁתְּרֵי! כְּתִיב ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״, מַקִּישׁ זַרְעוֹ לוֹ, מָה הוּא – בִּתּוֹ פְּסוּלָה, אַף בְּנוֹ – בִּתּוֹ פְּסוּלָה. בַּת בִּתּוֹ תִּיתְּסַר! אִם כֵּן, גְּזֵירָה שָׁוָה מַאי אַהֲנִי לֵיהּ?
חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל – בִּתּוֹ פְּסוּלָה. הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא: ״בַּת חָלָל זָכָר פְּסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה לְעוֹלָם״! אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל.
מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טׇהֳרָה לַחֲלָלוֹת, כָּךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טׇהֳרָה לַחֲלָלִים. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״ – בְּעִם אֶחָד הוּא דְּמֵיחֵל, בִּשְׁנֵי עֲמָמִים אֵינוֹ מֵיחֵל.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״ – אֵין לִי אֶלָּא זַרְעוֹ, הִיא עַצְמָהּ, מִנַּיִן? אָמַרְתָּ: קַל וָחוֹמֶר, מָה זַרְעוֹ שֶׁלֹּא עָבַר עֲבֵירָה – מִתְחַלֵּל, הִיא שֶׁעָבְרָה עֲבֵירָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁמִּתְחַלֶּלֶת?
הוּא, עַצְמוֹ יוֹכִיחַ, שֶׁעָבַר עֲבֵירָה וְאֵין מִתְחַלֵּל! מָה לְהוּא, שֶׁכֵּן אֵין מִתְחַלֵּל בְּכׇל מָקוֹם, תֹּאמַר בְּהִיא, שֶׁמִּתְחַלֶּלֶת בְּכׇל מָקוֹם.
וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר: אָמַר קְרָא ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״ – לֹא יְחוּלַּל, זֶה שֶׁהָיָה כָּשֵׁר וְנִתְחַלֵּל.
מַאי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? וְכִי תֵּימָא אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְזַרְעוֹ – שֶׁכֵּן יְצִירָתוֹ בַּעֲבֵירָה, אָמַר קְרָא: ״לֹא יְחַלֵּל״, לֹא יְחוֹלֵל – זֶה שֶׁהָיָה כָּשֵׁר וְנִתְחַלֵּל.
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזוֹ הִיא חֲלָלָה – כֹּל שֶׁנּוֹלְדָה מִן הַפְּסוּלִים. מַאי ״פְּסוּלִים״? אִילֵימָא פְּסוּלִים לוֹ, הֲרֵי מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ דִּפְסוּלָה לוֹ וּבָנֶיהָ כְּשֵׁרִים, דִּכְתִיב ״תּוֹעֵבָה הִיא״ – הִיא תּוֹעֵבָה, וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִים!
אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר: אֵיזוֹ הִיא חֲלָלָה – כֹּל שֶׁנּוֹלְדָה מִן פְּסוּל כְּהוּנָּה. נוֹלְדָה – אִין, לֹא נוֹלְדָה – לָא? הֲרֵי אַלְמָנָה, וּגְרוּשָׁה, זוֹנָה, דְּלֹא נוֹלְדָה, וְקָא הָוְיָא חֲלָלָה!
אָמַר רַבָּה: הָכִי קָאָמַר: אֵיזוֹ חֲלָלָה מוּזְכֶּרֶת שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר כְּלָל? כֹּל שֶׁנּוֹלְדָה מִן פְּסוּל כְּהוּנָּה. מַאי ״מוּזְכֶּרֶת״? אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אָבִין: הָכִי קָאָמַר: אֵיזוֹ הִיא חֲלָלָה שֶׁעִיקָּרָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאֵין צְרִיכִין לְפָרֵשׁ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – כֹּל שֶׁנּוֹלְדָה מִן פְּסוּלֵי כְּהוּנָּה.
תָּנוּ רַבָּנַן: אַלְמָנָה אַלְמָנָה אַלְמָנָה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. גְּרוּשָׁה גְּרוּשָׁה גְּרוּשָׁה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.
אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה, בִּזְמַן שֶׁהֵם כַּסֵּדֶר – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. זִינְּתָה וְנִתְחַלְּלָה וְנִתְגָּרְשָׁה וְנִתְאַרְמְלָה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.
אָמַר מָר: אַלְמָנָה אַלְמָנָה אַלְמָנָה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. הַאי אַלְמָנָה הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא שֶׁבָּא עַל אַלְמְנַת רְאוּבֵן וְעַל אַלְמְנַת שִׁמְעוֹן וְעַל אַלְמְנַת לֵוִי, אַמַּאי אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת?