פתחי תשובה על חושן משפט 335
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
י"א דחייב לשלם. עבה"ט וע' בס' בית הילל ביו"ד סי' רמ"ה ס"ד ובספר יד שאול שם מ"ש בזה: וע' בספר שער משפט כאן ג"כ מזה ומסיים הש"מ דאם היה למלמד בידו משל האב ולמד עם בנו לכ"ע יכול לעכב עבור שכר לימודו כמבואר בסי' קכח ס"א בהג"ה ובש"ך סק"ח שם:
להביא לו שליחות. עסמ"ע וש"ך (ובאה"ג אות כ') שכ' וז"ל ובב"י ס"ג בשם רשב"א בתשובה ראובן ששכר לשמעון שישמשו בדרך נסיעתו ומת ראובן בחצי הדרך נותנין לו כל שכרו כו' וע' בת' משכנות יעקב ס"ס מ"ה שכ' דנראה שדין זה במחלוקת שנויה דלכאורה יש לדמותו לפועל דאמרינן פסידא דפועל דהו"ל לאתנויי ותליא באשלי רברבי שיש מן הראשונים סוברים דכל פועל שאינו שכיר יום רק קבלן ונאנס בתוך המלאכה נותנין לו שכרו משלם כו' ע"ש וכיוצא בזה כ' בספר נה"מ ומסיים וז"ל אמנם אנן לא קיי"ל כהראב"ד בהא ופסקינן וגם בקבלן שייך חילוקים דבסי' של"ד כו' ולזה בעובדא דהכא אם הזכיר לו המקום בשעה ששכרו ומת קודם שהגיע להמקום פטורין היורשין ואינם נותנין לו מחצי הדרך ואילך אבל אם שכרו סתם לשמשו כל זמן שיהיה בדרך כיון שאף אם יתעכב הרבה בהדרך מחוייב לשמשו ה"נ כשמת ולא שמשו רק יום אחד נתחייב בכל השכירות עכ"ל ועיין בשו"ת ח"צ דפוס לבוב בליקוטים שבסוף הספר סי' לג שתמה גם כן על דברי הב"י בשם הרשב"א הנ"ל ומשמעות דבריו ואפי' בכה"ג א"צ לשלם לו מחצי הדרך ואילך דאם אינו טורח למה יתן לו שכר עש"ה:
נותן לו שכרו משלם. עיין בלח"מפ"ט מהלכות שכירות הלכה ח' שהקשה מהא דירד להציל ולא הציל (בסי' רס"ד ס"ד) דאין לו אלא שכרו והכא חייב ליתן כל מה שפסק וה"נ לא עביד שליחות כמו התם ע"ש ועיין בספר דברי משפט שכ' ליישב דהא איירי דבשעה דשלחו להביא שליחות לא הוי מצוי כלל אותו דבר באותו מקום ובעה"ב היה סובר שימצא שם וא"כ אונס זה לא אירע לשליח רק לבעל הבית כו' ע"ש: