ביאור הגר"א חושן משפט 228
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
(ליקוט) וי"א כו'. עבה"ג ועוד כ' שם וכמ"ש בספ"ג דמגילה האי מאן דסני כו' ובפ"ג דשבת מאן דעבר אדרבנן כו'. בג"ש ע"ש בנ"י שפי' כמה פירושים שם (ע"כ):
מעט פירות כו'. כ"פ הרא"ש שם:
ואפי' ישנים כו'. שם וכמש"ו אפי' הישנים כו' מפני כו' ודלא כפירש"י שם:
וכ"ש כו'. שם דלא כרש"י ורש"י לשיטתו אזיל שפי' דמתני' דוקא נקט אבל פי' הרא"ש מיושב יותר דלפרש"י ה"ל ליפלוג בפירות או ביין גופא:
(ליקוט) אסור כו' בין כו'. ביין מתני' שם ס' א' בשמן שם מ' ב' כחכמים ואליבא דאביי וכמ"ש הרי"ף שם והלכה כת"ק וכמו ביין אבל הרא"ש פ' כר"פ אליבא דרבנן אלא שפי' כפירש"י שם ד"ה מותר כו' לערב שמריו שבחבית וכמו ביין שם ס' א' וז"ש בס"כ בהג"ה אלא דמותר כו' (ע"כ):
(ליקוט) המוכר. פ' דלא כר"י אלא דמפ' דר"י קא' במוכר בתורת מזוקק ובהא פליגי וז"ש מכר לו שמן כו' אבל רש"י שם ד"ה אף המוכר כו' פי' אפי' במוכר סתם ע"ש וז"ש בהג"ה וי"א כו' ומחולקים ש"ע והג"ה א' בפי' מש"ש לערב שמרים ב' אם הלכה כאביי או כר"פ ג' בפי' דר"י במתני' ד' בפי' דפקטין ה' בפי' מש"ש כי מדה דתשרי כו' ו' דהטור והרב כ' אפי' במוכר שמן מזוקק דאינו מנכה לו שמרים אפ"ה מנכה פקטין אבל הרמב"ם וש"ע כ' דוקא במוכר לו שמן סתם וכ"כ רש"י שם ד"ה לוקח מקבל כו' אלא שרש"י מפ' מעורב עם הפקטין למכור ביחד ועתוס' שם ד"ה לא כו' ואף דבב' חילוקים הראשונים אין נ"מ לכאורה דמתני' היא ביין דמותר לערב שמריו מ"מ יש לחלק בין יין לשמן וערא"ש שם ואם יש לחלק כו' ואף שהרא"ש מסתפק נראה שודאי יש לחלק מדשקלא וטריא בגמ' כאן ולא הביאו המתני' דשם וכ"כ הרמב"ם וש"ע בסט"ו ביין ולא כ' כאן בשמן וכ"כ ב"ח (ע"כ):
אלא דמותר כו'. כאוקימתא דר"פ שם ועבה"ג:
רק בשביל כו'. כפירש"י מ"ש פקטים:
בד"א כו'. כפירש"י שם: