סיכום
התובע ורעייתו השכירו דירה מהנתבע בתקופה אוקטובר 2019 עד יולי 2012. עזבו את הדירה חודשיים לפני תום החוזה לאחר הודעה מראש. הנתבע טען שיש נזק לשתי דלתות פנימיות ודרש 3,800 ₪ לדלתות חדשות, והחזיק בידו את כספי הביטחון (5,300 ₪ מזומן, 5,000 ₪ שיק ביטחון, 30,000 ₪ ערבות). התובע טען שהנזק אירע משימוש סביר ודלתות חדשות עולות רק 2,400 ₪. בית הדין גישר בין הצדדים להסכם פשרה: התובע חויב לשלם 1,500 ₪ לנתבע (ינוכו מהמזומנים), והנתבע חויב להחזיר 3,800 ₪ מזומן וכל הערבויות עד לתאריך 7 בנובמבר 2021.
עובדות
התובע ורעייתו חתמו חוזה שכירות עם הנתבע על דירה בבניין מגורים. תקופת החוזה הייתה מ-1 באוקטובר 2019 עד 30 ביולי 2012. התובע הפקיד ביטחון בסך: 5,300 ₪ מזומן (לשני חדשי שכירות), 5,000 ₪ שיק ביטחון, ו-30,000 ₪ שטר ערבות. משפחת התובע עזבה את הדירה חודשיים לפני תום החוזה לאחר הודעה מראש. התובע ביצע סיוד בדירה למעט קיר אחד וחורים שבעיניו אמורו להיתקן בתיאום עם הדייר החדש, אך הנתבע מנע כניסה. לאחר העזיבה, הנתבע טען שיש נזק לשתי דלתות פנימיות וביקש 3,800 ₪. התובע טען שהנזק אירע משימוש סביר ודלתות חדשות בעלות 2,400 ₪ בלבד.
החלטה
בית הדין גישר בין הצדדים להסכם פשרה: (1) התובע חייב לנתבע סך 1,500 ₪, לניכוי מכספי התובע שבידי הנתבע. (2) לאחר הניכוי, הנתבע חייב להחזיר לתובע יתרת המזומן בסך 3,800 ₪, וכן השיק בטחון ב-5,000 ₪ ושטר הערבות ב-30,000 ₪ עד לתאריך 7 בנובמבר 2021. (3) הצדדים התחייבו שלא לגנות זה את זה לאנשים אחרים. (4) לאחר ביצוע התשלום, אין לצדדים טענות האחד כנגד השני, והם מוותרים על כל הטענות שעלו בדיון או בחוץ.
טקסט מלא של הפסק ←
בס"ד, ד' כסלו תשפ"ב 8 בנובמבר 2021 תיק 81114 בעניין שבין א. רקע מר *** (התובע) ורעייתו חתמו חוזה שכירות עם מר *** (הנתבע) על דירה בבניין מגורים ביישוב ***. חוזה השכירות היה לתקופה שבין 1 באוקטובר 2019 ועד 30 ביולי 2012. התובע הפקיד בידי הנתבע כסף מזומן בסך 5,300 שקלים, עבור שני חדשי השכירות האחרונים, וכן שיק ביטחון ע"ס 5,000 ₪ ושטר ערבות ע"ס 30,000 ₪. משפחת התובע עזבה את הדירה חודשיים לפני תום החוזה והודיעה על כך מראש כמה חודשים קודם (אם כי לא נאמר תאריך מדוייק מתי בדיוק יעזבו). התובע התחייב בחוזה לסייד את הדירה מחדש בסיום ההתקשרות. הוא עשה כך למעט קיר אחד ושני חורים אותם רצה לתקן בתיאום עם הדייר החדש שלושה ימים לאחר סיום החוזה, אך הנתבע מנע את כניסתו לדירה. לאחר עזיבת התובע את הדירה, הנתבע הודיע לו על כך שיש נזק לשתי דלתות פנימיות בדירה, והוא דורש על כך תשלום. הנתבע טען כי אין אפשרות לתקן את הדלתות וכי דלתות חדשות עולות 3,800 ₪. הנתבע הודיע כי עד שהתובע לא ישלם לו את הסכום שדרש הוא ימשיך להחזיק בידו את המזומן והערבויות. התובע טען כי הנזק לדלתות אירע בשל שימוש סביר, ולכן הוא פטור מתשלום. בנוסף, דלתות חדשות עולות רק 2,400 ₪. לכן הוא ביקש שהנתבע ישיב לו את כספו בחזרה. התובע והנתבע טענו עוד טענות נוספות בנוגע ליחסים הממוניים, והאישיים ביניהם, והנתבע אף הגיש תביעה נגדית כנגד התובע, אך אין טעם לפרט את כל הטענות. בית הדין גישר בין הצדדים, והם הגיעו להסכם פשרה, כפי שיפורט בפרק ההחלטות. הצדדים ביצעו מעשה קניין על קבלת הפשרה וההסדר הממוני הנובע ממנה. ב. החלטות 1. התובע חייב לנתבע סך של 1,500 ש"ח. סכום זה ינוכה מכספי התובע אשר בידי הנתבע. 2. לאחר הניכוי הנ"ל הנתבע חייב להחזיר לתובע את יתרת המזומן בסך 3,800 ₪, וכן להשיב את הערבויות – שיק ביטחון ע"ס 5,000 ₪ ושטר ערבות ע"ס 30,000 ₪ – שנותרו בידו עד לתאריך ג' כסלו תשפ"ב, 7 לנובמבר 2021. (הערה: בתום הדיון הנתבע כבר מסר לתובע חלק מהערבויות). 3. הצדדים התחייבו שלא לדבר עם אנשים אחרים בגנות הצד שכנגדם. 4. לאחר הסכם הפשרה, ועם ביצוע התשלום, לצדדים אין שום טענה האחד על חבירו והם מוותרים ומוחלים על כל הטענות שעלו בפני הדיינים או טענות אחרות שלא עלו בדיון. 5. כיוון שההחלטה התקבלה בהסכמה אין אפשרות ערעור על החלטה זו. 6. בית הדין משבח את הצדדים אשר השכילו להגיע לפשרה, ולא גררו זה את זה להתדיינות ארוכה ומיותרת. והאמת והשלום אהבו פסק הדין ניתן בתאריך ד' כסלו תשפ"ב, 8 בנובמבר 2021 ____________________ הרב עמוס ראבילו ____________________ הרב חיים בלוך, אב"ד ____________________ הרב נריה צבי