ביאור הגר"א חושן משפט 128
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
הפורע כו'. עבה"ג וכמ"ש בירו' דפ"ב דכתובות הל' ב' ובפ"ד דנדרים הל' ב' ועתוס' דכתובות שם ד"ה הא מני:
ודלא כיש חולקין כו'. עתוס' שם ור"ת מפרש כו' וה"פ הא מני חנן כו' ואור"ת ע"כ פליג כו':
וי"א כו'. כמ"ש מתרפס ברצי כסף כו' וכמ"ש כתוא מכמר כו' ועש"ך:
יש מי שאומר כו'. כמ"ש בב"ק מ' ב' דא"ל סוף סוף לאו כו' אע"ג דהוא דומיא דשקלים שב"ד ממשכנין:
וי"א דאפי' כו'. עש"ך דבהגמ"ר לא מוכח שם דשם כ' מ"ש בסי' קכ"ו ס"ס כ"ב בהג"ה אבל הדין אמת וכ"מ במתני' דכתובות שם הניח מעותיו כו':
מי כו'. ירושלמי שם ושם:
מלמד כו'. עש"ך וכ"ה שם:
אין לך. ירושלמי שם ושם:
ואחד כו'. ב"ק קי"ג ב':
וי"א כו'. שם:
מיהו כו'. דכל שהן עושין הוי כמדעת כל בני העיר והוי כשלוחיהם וכמ"ש בירו' דמגילה פ"ג הל' ז' מבני העיר כבני העיר אי בשקבלו ואפי' אחד נמי כו' אלא כינן קיימין בסתם עמ"ש בסי' קס"ג ועסמ"ע:
והא דאין כו'. ב"ק קט"ז ב' ורשאין כו':
ומ"מ כו'. כמ"ש שם כגון זה שותף חולק כו':